בעבודה זו אבחן את הקשר שבין הסרט משפטי נירנברג (Judgment at Nuremberg), סיפורו הקצר של קפקא "בפתח החוק", ומאמרו של פרידלנדר "ברוח החוקים", לאור שאלת אובדן האנושיות, דבר המאפשר שלא לראות באחר- אדם, ובכך למעשה לוותר על כל צדק גבוה ומוחלט, ולעשות בו ככל העולה על רוחנו.      הסרט משפטי נירנברג מציג תרחיש בדיוני של משפטים מתוך סדרת משפטי נירנברג, כשבמשפטים הפיקטיביים המוצגים בסרט נשפטו שופטים נאצים שפעלו תחת המשטר. הנקודה המרכזית שבעצם עומדת למבחן היא כיצד אנשים שהיו אחראים על הצדק עצמו ושימורו אפשרו לדברים כה נוראים להתרחש.
..
פרידלנדר במאמרו "רוח החוקים" סוקר דקויות שונות ותוספות לחוקי נירנברג שחקקו הנאצים, כאשר שם בולט במיוחד האופן בו האדם מאבד את אנושיותו והופך למרכיבים נפרדים אותם ניתן לקטלג באופן קר ומחושב, ..
בסיפור "בפתח החוק", קפקא מציג את בן הכפר המעוניין לבוא בפתח החוק, ששערו פתוח לרווחה, אך בכניסה עומד שומר ובגלל חששו של בן הכפר מפניו, הוא נמנע מלהיכנס, ונותר שם עד יום מותו. קריאה פשוטה של סיפור זה יכולה להדהד בדיוק למחיקת אותה אנושיות. בן הכפר מגיע אל הפתח אשר בסיום נאמר לו כי הוא מיועד רק לו, אך למעשה אין הוא יכול כלל להיכנס אליו ותחנוניו אינם מגיעים לאוזנו של השומר כי האדם שם הוא לא באמת אדם.