במאה ה-19 מתרחשת מהפכת חילון- הדת הופכת לפחות מרכזית, בנוסף ישנה נהירה של צעירים מהכפרים ומבית הוריהם לערים, כלומר הצעירים חווים נתק כפול- הן מהדת והן מהמשפחה.
אנשי העיירה המסורתית באירופה וברוסיה צריכים למצוא דרך כלשהי על מנת לשרוד, על כן המנהיגות המסורתית דתית נוטשת את פולין ורוסיה ועוברת לארצות- הברית. בארצות- הברית ובארץ מתפתחת יחידה דורית חרדית חדשה עד
1 950. אחד המאפיינים המרכזיים של יחידה דורית חרדית חדשה זהו מרחב החיים, כלומר הניסיון להקים מרחב חיים כמו זה שהיה בפולין וברוסיה כאשר בית הכנסת עמד במרכז הקהילה. בפועל, המודרניות גרמה למשבר עמוק בישיבות- בריחת צעירים. כדי להתמודד עם המשבר החליטו חכמי הדור כי אורחות החיים שהתאימו לרוסיה ולפולין אינם מתאימים לארץ ישראל. על כן התקבלו שתי החלטות: הראשונה היא הסתגרות גיאוגרפית, תרבותית ודתית- דבר הבא לידי ביטוי בגטו החרדי. החלטה שניה היא התפתחות חברת הלומדים- כלומר  לימוד התורה הפך להיות לערך החיים המרכזי ועל כן, כל מה שעלול לפגוע בחברת הלומדים- אסור מדין תורה.
ישנה טענה כי בשנים האחרונות החרדים עוברים תהליך "ישראליזציה". בעבודה נציג ונסביר דעות שונות המתייחסות לטענה זו.