תוכן עניינים
מבוא
-3-4
  פרק ראשון : מאפייני תופעת תשלומי השוחד -4-7
·         הקדמה -.4
·         מערכות גומלין בין משלם השוחד למקבל השוחד -.6
פרק שני : הסיבות למתן וקבלת שוחד ע"י חברות –..8-10 ·         סיבות למתן שוחד ע"י חברות לקידום מטרותיהן -…8
·         יוזמת פקידי הממשל לקבלת שוחד –..8
פרק שלישי : השפעות תופעת תשלומי השוחד 11-18
ההשפעות הכלכליות והחברתיות של תופעת השוחד על המדינה ·         השערת "השחיתות כשמן לגלגלים" –11
·         השערת "השחיתות כחול בגלגלים" –12
·         השפעות כלכליות של שחיתות "ברמה גבוהה" -…14
ההשלכות המוסריות של תופעת תשלומי השוחד –15
פרק רביעי : התמודדות עם תופעת תשלומי השוחד -..19-26
·         ריסון חיצוני ע"י גופים בינלאומיים –..19
·         הכלים ע"י ממשלות המיושמים בהתמודדות עם תופעות שחיתות –…20 ·         הצעות להתמודדות עתידית -.23
פרק חמישי : הבעייתיות המוסרית של תופעת השוחד מנק' הראות של מודל השלבים-.27-38
הצגת מודל השלבים -27
שלב א' : ניתוח פעילות מתן וקבלת שוחד ע"פ שלבי המודל –27
שלב ב' : הערכה ע"ב עקרונות -.29
             * תועלתנות -29
             * צדק –..31
             * דאונטולוגיה (צווי מוסרי של קנט) .33
שלב ג' :  הפתרון ע"פ עקרון הסגולות הטובות –…35
שלב ד' : ההחלטה על בסיס הסכמה –.37
סכום ומסקנות ..38-41
ביבליוגרפיה -.42-43
מבוא
את הנושא לעבודה זו בחרתי בעקבות כניסתה החדה של תופעת השוחד לתוך תודעת הציבור הבינלאומית בעשורים האחרונים, ולאור העובדה כי אינספור מאמצים למיגור התופעה לא נשאו את הפירות הרצויים עד כה. שאלת המחקר המנחה את העבודה דנה בהיבטים המוסריים של תופעת השוחד מבחינת מודל השלבים.
באמירה פרטנית יותר, העבודה תנסה לבנות את המודל האופטימלי לניתוח התנהגות מוסרית ע"פ מודל השלבים עבור מנהלי החברות, כאשר הינם באים במגע עם תופעת השוחד.  מודל השלבים הינו אחד המודלים המקובלים כיום לקבלת החלטות מוסריות בארגונים עסקיים, מודל אשר פותח ע"י שלושה חוקרים בולטים בתחום המוסר והעסקים-קוונה, וולסקז ומוברג. מדובר במודל של אתיקה יישומית אשר אמור לתת ביטוי לרב הגוניות האינסופית של ההתנהגות העסקית.
עבודה זו באה לנתח את תופעת השוחד ע"פ מודל זה ובסופה אמורה לבנות מודל מומלץ אשר ישמש כתוואי אופטימלי לפעולה עבור מנהלים בחברות עסקיות. במהלך העבודה אנתח את תופעת השוחד, תוך התמקדות בשני צדי המתרס – גם במקבלי השוחד- פקידי הציבור, וגם בנותני השוחד – החברות והמנהלים אשר עומדים בראשן.  המטרה של דיון הנוגע לשני הצדדים הינה להמחיש לנו את התמונה הכללית ולעזור להבין טוב יותר את התופעה, על מנת שנדע לגשת למאבק בתופעת השוחד על הצד הטוב ביותר ולבנות מודל לניתוח התנהגות מוסרית יעיל יותר.
אולם, הפרק החמישי העוסק בניתוח תופעת השוחד ע"פ מודל השלבים, יציג את הניתוח רק מנקודת המבט של נותני השוחד, כלומר – החברות,  משום שתכליתה של עבודה זו לספק כלים לניתוח מוסרי נכון עבור מנהלי חברות עסקיות. לא ניתן לנתח התנהגות של פקידי ציבור (שהינם – אנשים פרטיים העובדים בארגונים ציבוריים ללא מטרות רווח) ע"פ מודל אשר נבנה במקור עבור ארגונים עסקיים ותכליתו לנתח החלטות מוסריות בארגונים עסקיים בלבד (ניתן לנתח התנהגות של עובדי ציבור ע"פ מספר עקרונות מוסר לחוד, אך לא כמכלול המרכיב את מודל השלבים, שבו עוסקת העבודה). ניתוח של התנהגות מקבלי השוחד אינה אפשרית ע"פ מודל השלבים ,כל עוד מדובר באנשים פרטיים או גופים ללא מטרות רווח, ואמורה להתבצע ע"פ עקרונות מוסריים כלליים אשר נועדו לעובדי ציבור ולבני אדם בכלל. כמו כן, במהלך כתיבת עבודתי, יצאתי מנקודת הנחה כי על המנהלים לקחת כפונקציה קיימת כי ה"ישועה" אמורה לבוא ע"י שינוי בהרגלי התנהגותם בלבד, ע"י ההבנה כי מלוא האחריות נופלת עליהם, וע"י הפנמת העובדה כי הצד השני – פקידי הציבור, לא יפעלו ע"פ ניתוח מוסרי של התנהגותם.
ראשית, כדי להבין מדוע הימנעות משחיתות היא סוגייה אתית עסקית ומשפטית, יש להבין מדוע שחיתות מהווה אסטרטגיה של מקסום ערך של חברות. לכן, בפרק הראשון אדון במאפייני התופעה – איפיון המדינות בהן התופעה שכיחה ואיפיון יחסי הגומלין בין נותני ומקבלי השוחד. בהמשך אדון בהיבטים המוסריים של של האתיקה העסקית. פרק זה מהווה הקדמה חשובה להבנת מאפייני התופעה , ובסיס להמשך הדיון בשאלת המחקר של עבודה זו.
בחלקה השני של העבודה אדון ואנתח את הגורמים והסיבות אשר אחראים להווצרות ולהמשכיות של תופעת מתן וקבלת שוחד ע"י חברות, ובפרט מהן המטרות אותם מנסים להשיג נותני השוחד מול המטרה הברורה מאליו לכאורה של מקבלי השוחד אשר הינה תאוות בצע. במהלך הפרק אגע באמצעים שבהם אוכפים מקבלי השוחד את התשלום וכיצד פעולות אלו משרישות ותומכות בהמשכיות של תופעת תשלום השוחד.
במסגרת הפרק השלישי,  אדון בהרחבה בהשפעות הכלכליות והמוסריות של תופעת מתן וקבלת שוחד של חברות. זה זמן רב קיים ויכוח בין מדענים, אשר מתבסס על מחקרים רבים ומחקרי-מקרה (CASE STUDIES) – האם מתן וקבלת השוחד הינם "שמן לגלגלים" או "חול בגלגלים" של כלכלות, ובמילים אחרות – האם זוהי תופעה מבורכת אשר "דוחפת" את הכלכלה קדימה או להפך, תופעה אשר בולמת ומאיטה כלכלות.
מדענים רבים חלוקים בדעותיהם לגבי סוגיה זו. כמו כן, במסגרת הפרק אגע בפרדוקס המתרחש במקרים בהם תופעת השוחד משמשת גם כ"חול" וגם כ"שמן". בהמשך, על מנת להשלים את התמונה, אדון בהשלכות המוסריות של תופעה זו על המדינה בה פועלת החברה ועל אזרחיה.
לאחר הבנת הסיבות, המאפיינים וההשפעה של תופעה זו, הפרק הרביעי ידון בדרכים להתמודדות עם התופעה. השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי ומעוותות תנאים תחרותיים בינלאומיים. לכן, יש צורך בגישה מקיפה ורב-תחומית כדי למגר תופעות אלו ולהיאבק בהן ביעילות, תוך דגש על שיתוף פעולה בינלאומי. בשנים האחרונות הוקמו ארגונים וגופים בינלאומיים רבים אשר מטרתם למגר תופעה זו , גופים כגון האמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים  במסגרת ארגון ה-OECD ואמנת האו"ם נגד שחיתות. במקביל נעשתה חקיקה תומכת במדינות החברות בארגונים אלו. פרק זה ידון וינתח את המהלכים אשר נעשו ע"י הממשלות למיגור התופעה, בדגש על ארה"ב כמדינה המובילה בתחום זה, וכן יבדוק את ההשפעה בפועל של מהלכים אלו. כסיכום, נדון בסוף פרק זה בהצעות להתמודדות עתידית – שורה של מהלכים ופעולות אשר עדיין לא התבצעו בפועל ואשר יש מקום לבצען וליישמן על מנת להגביר את האכיפה והתמיכה במיגור התופעה.
הפרק החמישי והאחרון, הינו החלק המרכזי והחשוב ביותר בעבודה זו. זהו הפרק אשר מקשר בין שלל הממצאים מהפרקים הקודמים למודל השלבים ובעצם מסכם את הממצאים מנקודת פרספקטיבה של מודל השלבים. בכך , פרק זה עונה על שאלת המחקר של עבודה זו: מהם מאפייני הבעייתיות המוסרית במתן וקבלת שוחד מנקודת הראות של מודל השלבים ? על מנת לענות על שאלת המחקר, אציג בתחילת הפרק את מבנה מודל השלבים, ולאחריו אנתח את תופעת מתן וקבלת השוחד ע"י חברות לאור מודל השלבים. הניתוח יכלול הערכה ע"ב עקרונות התועלתנות, הדאונטולוגיה (צווי מוסרי של קנט) והצדק, דיון בשלב הפתרון ע"פ הסגולות הטובות אשר במסגרתו ננסה להציע פתרון חלופי חיובי , ולבסוף שלב ההחלטה ע"ב ההתאמה לנורמות ההתנהגותיות בארגון ולנורמות-על.