תוכן עניינים: I. דף שער II תוכן עניינים
1 . מבוא
–
עמ' 3-4
 1.1 שאלת העבודה –
עמ' 5
 1.2 מטרת העבודה .  1.3 חשיבות העבודה .
עמ' 5-6
 1.4 שיטת העבודה –
עמ' 6
2 . סקירת ספרות -..
עמ' 7
 2.1 תקיפה מהי ?
-..עמ'
8    2.1.1 הגדרת תוקפנות על-פי ספרות אקדמית — עמ' 8
   2.1.2 סוגים שונים של תוקפנות  על-פי הספרות האקדמית -..
עמ' 9-10    2.1.3 אלימות מהי ?
.
עמ' 11
 2.2 רגש, אלימות והקשרם -… עמ' 12-13
  2.2.1 מודלים של קליטה תרבותית —  עמ' 13-14
  2.2.2 אלימות ותוקפנות בקרב משפחות עולי ברית המועצות –  עמ' 14-15
  2.2.3 התנהגות אלימה של נוער עולי ברית המועצות והנטייה לעבריינות – עמ' 15-19
3 . סיכום ומסקנות –
עמ' 20-21
4 . רשימת מקורות -.
עמ' 22-23
תקציר בראשית שנות ה-90, עם קריסתה של ברית המועצות, נפתח מסך הברזל וגל גדול של עולים הגיע לישראל. גל העלייה החל לזרום לישראל החל מסוף שנת 1989 והביא למדינת ישראל בין השנים 1990- 1997 כמיליון עולים מברית המועצות לשעבר. עלייה זו הייתה הגדולה בעליות מאז 1948 והיוותה 10% מן האוכלוסייה היהודית במדינה. זהו גל העלייה הנחקר ביותר מכל גל קודם. יהודי ברית המועצות לשעבר, ובראשם "אסירי ציון", זכו להערכה רבה מצד הישראלים. תדמיתם הייתה של אנשי תרבות משכילים, ועלייתם עוררה ציפיות גדולות. אולם היא גם היוותה איום תרבותי לעליונות הקבוצה הקולטת . כל עלייה, ובפרט עליה בסדר גודל כזה כרוכה בחבלי עליה וקליטה ובקשיים הנעוצים במעבר משפחות מביתן וסביבת חיים מוכרת למדינה חדשה, חברה חדשה, בה הם נאלצים להתמודד עם קשיים כגון שפה, תרבות זרה, דיור וכמובן הסדר מקור פרנסה, בניית חיים חדשים מאפס – הנושא העומד במרכז עבודה זאת, הוא תהליך האינטגרציה בחברה הישראלית של עולי ברית המועצות ושל הנוער העולה כאשר חלקם הגיעו בגיל צעיר יחסית וחלקם נולדו וגדלו בישראל בדגש על התפנית של חלקם לנטייה תוקפנית, לאלימות ולעבריינות כחלק מהסטייה החברתית אלא פנו/נמשכו/נגררו/גדלו בשל משתנים אלו או אחרים עליהם נעמוד.

1 . פרק ראשון: מבוא
בראשית שנות ה-90, עם קריסתה של ברית המועצות, נפתח מסך הברזל וגל גדול של עולים הגיע לישראל. גל העלייה החל לזרום לישראל החל מסוף שנת 1989 והביא למדינת ישראל בין השנים 1990- 1997 כמיליון עולים מברית המועצות לשעבר. עלייה זו הייתה הגדולה בעליות מאז 1948 והיוותה 10% מן האוכלוסייה היהודית במדינה. זהו גל העלייה הנחקר ביותר מכל גל קודם.
יהודי ברית המועצות לשעבר, ובראשם "אסירי ציון", זכו להערכה רבה מצד הישראלים. תדמיתם הייתה של אנשי תרבות משכילים, ועלייתם עוררה ציפיות גדולות. אולם היא גם היוותה איום תרבותי לעליונות הקבוצה הקולטת. עלייה זו מכונה בשם "העלייה הרוסית", מה גם שחלק ניכר מהעולים הגיעו מאוקראינה, וחלק זוטר יחסית מקזחסטן, בלארוס ומדינות נוספות שהיו כלולות בברית המועצות לשעבר. כל עלייה, ובפרט עליה בסדר גודל כזה כרוכה בחבלי עליה וקליטה ובקשיים הנעוצים במעבר משפחות מביתן וסביבת חיים מוכרת למדינה חדשה, חברה חדשה, בה הם נאלצים להתמודד עם קשיים כגון שפה, תרבות זרה, דיור וכמובן הסדר מקור פרנסה, בניית חיים חדשים מאפס.
הגירה לארץ אחרת בהיבט הקונקרטי שלה היא מעבר ממקום שמתאפיין בנוף מוכר, תנאי חיים פיזיים, חברתיים ואידיאולוגיים מסוימים למקום אחר, זר, שההבדל בינו לבין ארץ המקור כמעט תמיד אינו מובחן ואינו ברור למהגר עצמו. על מנת להפוך לחלק מהמקום אליו המהגר מגיע, הוא נאלץ לעשות שינוי גדול במערכת היחסים שלו עם הסביבה והמציאות. הוא נאלץ ללמוד מושגים חברתיים חדשים, להכיר ולקבל חוקים חדשים ולהכיר סגנון חיים חדש.  לכן ניתן להבחין בישראל כי רוב העולים מדברים רוסית עדיין, גם הדור הצעיר מדבר רוסית עם ילדיהם והתינוקות שלהם, הם הולכים למרכזי תרבות שלהן, קונים בסופרים וחניות של רוסים, קוראים עיתונים ברוסית, רואים ערוצים ברוסית ויוצאים לבלות במועדונים של רוסים. רבים מהם שלא מצאו עצמם מתאקלמים בישראל פנו להגירה נוספת והיגרו לארצות הברית או קנדה.
העלייה הרוסית של שנות ה 90 אכן תרמה את תרומתה לכלכה הישראלית במיוחד בתחום ההיי- טק,  אך אי אפשר להתעלם מהצד השלילי/תחלואות שליליות שהביאה עמה העלייה הרוסית כגון: אוליגרכים ומאפיה רוסית, פשע בקרב האזרחים ממוצא רוסי גדול,  אלימות הכוללת בתוכה אלימות במשפחה (ובין בני הזוג) , סמים, זנות,  ושיכרות עקב ריבוי שתיית אלכוהול. רוב המחקרים מדברים על העבריינות בקרב נוער עולי ברית המועצות אשר נוטה לסטייה החברתית. קיימת חשיבות רבה לנושא העולים מברית המועצות וכן לנוער העולה אשר מהווה חלק ניכר וסוטה מדרך הישר לתוך עולם הפשע. קבוצה זו המגיעה ממנטאליות שונה היוותה מקור לביצוע מחקרים ועבודות אשר בוצעו במגוון תחומי חקר המדע: פילוסופיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פיזיולוגיה ופסיכיאטריה ומגוון מדעי החברה, כאשר כולן מעורבות, כל אחת מזווית הראיה הייחודית לה .
הנושא העומד במרכז עבודה זאת, הוא תהליך האינטגרציה בחברה הישראלית של עולי ברית המועצות ושל הנוער העולה כאשר חלקם הגיעו בגיל צעיר יחסית וחלקם נולדו וגדלו בישראל בדגש על התפנית של חלקם לנטייה תוקפנית, לאלימות ולעבריינות כחלק מהסטייה החברתית אלא פנו/נמשכו/נגררו/גדלו בשל משתנים אלו או אחרים עליהם נעמוד. כדי להבין הן את הקשיים והן את ההישגים בתהליך זה, יש לעמוד על האפיונים המייחדים להגירה זו במפגשה עם החברה בישראל.
אפשר לומר שכל הגירה מהווה מפגש בין שתי מערכות חברתיות בעלות ייחוד דמוגראפי, כלכלי, פוליטי ותרבותי. אולם עיון באפיוני העולים מברית המועצות והבנת ייחודם יוצר את הרושם כי לפנינו חברת עולים בעלת ייחודיות. עבודה זו תסקור את אותם מאפיינים דמוגראפיים וחברתיים שמייחדים את גל עלייה זה, וכן תסקור את תופעת התוקפנות והעבריינות של העולים מחבר העמים.