שיעור
1                                                                                                                         ‏ במסגרת ההליך הפלילי מוכיחים עובדות בפני בית משפט.
המטרה הראשונה והמרכזית היא מטרת גילוי האמת. כלומר, הכללים אמורים להבטיח שההליך הפלילי יובילו בסופו של דבר לכך שמי שבאמת אשם יורשע ומי שלא יצא זכאי. המטרה של גילוי האמת באה לידי ביטוי בכמה מישורים של סדרי הדין הפלילי והראיות: למשל, החוק קובע הליך של איסוף חומר חקירה והליך של קביעת עובדות ע"י בית המשפט אשר מגביר ככל שניתן את הסיכויים להביא את האמת לאור, שעובדות שקיימות והתרחשו לא יסתרו. למשל, לפי השיטה הישראלית, לנאשם יש את הזכות לעיין בכל חומר החקירה הרלוונטי, התביעה חייבת להעמיד לרשותו של הנאשם והסנגור שלו את כל החומר שנאסף במשטרה במסגרת החקירה גם אם יש דברים שעלולים לערער על העמדה של המדינה ולהחליש את עמדתה במשפט. דוגמא נוספת לכלי המשמש לגילוי האמת הינה הכללים הפרוצדוראליים המחייבים למנות לנאשם עו"ד, גם במקרים שבהם הנאשם לא יכול לרכוש את שירותיו של עו"ד פרטי. בית המשפט יכול להורות לממן למדינה סנגור ציבורי. כמו כן, הכלל בדיני הראיות שמחייב את התביעה להביא את העדים שלה בפני בית המשפט ע"מ שיעידו וכדי שתהיה לנאשם ולסנגור שלו לחקור את האפשרות לחקירה נגדית – הכלל שאוסר על עדות שמועה (עדות של עד ששמע מישהו אחר אומר שמשהו נעשה). המטרה השנייה של סדרי דין בעניין הראיות היא להפחית את הסיכויים להרשעת אדם חף מפשע.
במקרים שבהם יש מצד אחד את הסיכון שאדם אשם יצא זכאי ומצד שני יש את הסיכון שאדם חף מפשע יורשע, תמיד המערכת תבחר בסיכון שאדם אשם יצא זכאי. הכלל בדיני הראיות שממחיש באופן מובהק את ההעדפה היא שצריך להוכיח מעל לכל ספק סביר. גם אם בית המשפט מתלבט האם יש מקום להרשיע את הנאשם או לא ואפילו אם יש לו תחושה די חזקה (יותר מ 50%) שהנאשם ביצע את המעשה המיוחס לו בכתב האישום, העקרונות קובעים שאם נותר בליבו ספק סביר הוא חייב לזכות. המטרה השלישית של סדרי הדין הפלילי ודיני הראיות זה להקל בסבל שנגרם לחשוד או לנאשם עקב חקירה או העמדתו לדין. הכללים מכירים בכך שגם אם הנאשם, שלא ביצע את המעשה המיוחס לו, יוצא זכאי עדיין כל ההליך הפלילי יש לו חלקים מכבידים בתהליך. ישנם לא מעט כללים שנקבעו על מנת לאפשר מנגנונים של בקרה. שתהיה בצמתים המרכזיים בדיקה שהראיות אינן מופרכות. למשל:
לא ניתן לבצע מעצר או חיפוש במהלך חקירה אלא אם כן ישנו חשד סביר לכך שהחשוד ביצע את העבירה.  כמו כן אחרי שמוגש כתב אישום אם התביעה מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם לאורך כל המשפט, גם כאן בית המשפט אינו יכול להיענות לבקשה זו אלא אם כן הוא מוודא שיש מספיק ראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה.
המטרה הרביעית, הינה לכבד את כבודו וחירותו של החשוד והנאשם. ניהול ההליך הפלילי כרוך ברוב המקרים בפגיעה בכבודו, פרטיותו ולעיתים אף בגופו של החשוד. לכן, החוק קובע כללים ברורים ע"מ להגביל את הכוח של רשויות החקירה ובתי המשפט לפגוע בזכויותיו של הנאשם. למשל:
החוק קובע שלפני ששוטר יכול לבצע חיפוש בבית פרטי הוא צריך לקבל צו של בית משפט.
כמו כן יש לחשוד את זכות השתיקה, לא מאפשרים לחפות על חשוד לענות לשאלות של חוקרים. ישנו חיסיון מפני הפללה עצמית. ישנם כללים שקובעים שאם מסתבר שהחוקרים עשו שימוש באיומים או באלימות או אמצעים פסולים אחרים, או שמנעו ממנו להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה, הכללים קובעים כי בית המשפט יכול לפסול את ההודאה של החשוד במקרים כאלה.
המטרה החמישית הינה הצורך לתת מענה לצרכים המיוחדים של קורבן העבירה וכן להגן על האינטרסים של הקורבן. כאמור, התפיסה המסורתית של המשפט הפלילי היא שזהו עניין ציבורי והקונפליקט כאן הוא בין המדינה ונאשם.
המאשימה במשפט הפלילי זאת המדינה. לפי תפיסה זו לקורבן יש מקום שולי בהליך.
לפי התפיסה המסורתית הקורבן מוביל את ההליך האזרחי והמדינה את הפלילי.
בעשורים האחרונים בעולם המערבי מכירים יותר ויותר בלגיטימיות של התביעות של הקורבן לשחק תפקיד יותר פעיל במסגרת ההליך הפלילי ובעצם להיות צד (אמנם משני) עם מעמד וזכויות מסוימות בהליך הפלילי.
במשפט הישראלי ההתפתחויות הללו אחרו לבוא (בארה"ב בשנות ה-80) אצלנו רק בשנת
2 001
קיבלו את חוק זכויות נפגעי העבירה. על פי החוק ישנה זכות לקורבן לקבל מידע לגבי התקדמות ההליך, האם ישנן בקשות לחנינה של הנאשם, מתי ישתחרר מבית הכלא, זכאי להביע עמדה במקרה של עסקאות טיעון.
יש כמה מטרות שהחוק הפלילי בא לעשות כדי לעזור לקורבן העבירה:
1)       לעזור לקורבן העבירה לקבל פיצוי הולם. התביעה עושה כמעט את כל העבודה בשביל הקורבן כשבסופו של ההליך הנאשם מורשע. ההחלטות שהתקבלו בהליך הפלילי תקפות עבור הקורבן במידה וירצה להשתמש בהם בהליך האזרחי.
הקורבן יצטרך להוכיח את היקף נזק בנוסף לכך. יש לציין כי הפיצוי לקורבן מהווה עונש במסגרת ההליך הפלילי לפי סעיף 77
של חוק העונשין.
(אין כפילות- לא מקבלים פיצויים בהליך האזרחי שכבר התקבלו בפלילי).

2 )       לעודד ולטפח רגישות מצידן של גורמי התביעה למצבו של הקורבן.
3 )       להגן ככל שניתן על הפרטיות של הקורבן. למשל בתחום של עבירות מין.
4 )       להגן על הקורבן מפני פעולות מצידו של הנאשם, פעולות של הפחדה או איומים. 5)       לתת לקורבן את התחושה שהוא חלק מהליך הפלילי, שהוא יכול להשמיע את קולו ולדבר בפני בית המשפט. מאפיינים של ההליך הפלילי בישראל:
1.       –