תוכן העניינים
פרק 1 : מבוא –3-5
פרק 2 : רקע
תיאורטי –..6-8
פרק 3 : רקע
היסטורי –9-10 פרק 4 : הכנסת
1 982-1985 ..11-13
פרק 5 : הכנסת וסיום מלחמת לבנון השנייה :
יוני 1982 עד פברואר 1983 –.14-19
פרק 6 : הכנסת וסוגיית סיום מלחמת לבנון השנייה 1983 עד יולי 1985 20-22
פרק 7 : פעילות הכנסת בסוגיית סיום מלחמת לבנון הראשונה-הצלחות בצד כישלונות-מאזן ביניים ב-1985 -23-26
פרק 8 : סיכום ומסקנות -27-28
רשימת ביבליוגרפיה .29
מראשית קום המדינה ועד ימינו רווחה הדעה בציבור כי כדי לשמור על הבית הציוני מדינת ישראל נאלצת להילחם עליו. במוקד המלחמות היה רצון של מדינות ערב לגרש את תושבי ישראל ממולדתם. לימים מדינת ישראל התעצמה ואף בנתה צבא סדיר וכוחות מילואים בכדי להגן על עצמה, צבא זה (צה"ל) נבחן בהגנתו על המולדת בכל מלחמות ישראל ועמד בהן בהצלחה.
כעיקרון צה"ל כפוף לממשלה (הדרג המדיני) ופועל בהנחייתה. בעבודה זו אתייחס לתפקידה ומעמדה של כנסת ישראל בשנים 1982 עד 1985 בכל הקשור לסיום מלחמת לבנון הראשונה הידועה גם בשם מלחמת שלום הגליל (של"ג). הרקע
למלחמת של"ג היה התבססות ארגוני טרור פלסטינים בדרום לבנון, לאחר שגורשו מירדן על רקע חולשת הממשלה הלבנונית וביצוע פעילות חבלנית בתחומי ישראל. הקש ששבר את גב הגמל מבחינת ישראל היה ניסיון התנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, על ידי מחבלים פלסטינים ב-3 ביוני 1982. את ההתנקשות ביצעו אנשיו של אבו נידאל, שהתנגדו לשלטון הפת"ח באש"ף ונתמכו על ידי עיראק. הממשלה החליטה, חרף הסכם שביתת הנשק של יולי 1981, על הפצצת תשעה מתקני אש"ף בלבנון. אש"ף מצידו הגיב בהפגזה כבדה על יישובי הצפון, והדבר הכשיר את פתיחת מלחמת לבנון.
פתיחת המלחמה הוגדרה כפעולה מוגבלת שכונתה "מבצע שלום הגליל", כמבצעים המוגבלים שהיו לפניו, לפי תוכנית צבאית שכונתה "תוכנית אורנים". מטרות המבצע השתנו במהלכו, ומהוות עד היום מקור לעימותים במערכת הפוליטית בישראל ואף להאשמות בתוך מפלגת הליכוד עצמה. בפקודת המבצע ועל פי ידיעת ראש הממשלה, מנחם בגין, הוגבל המבצע לכניסת כוחות צה"ל עד 40 ק"מ צפונה מקו שביתת הנשק עם לבנון, מרחק הגדול מטווח הקטיושות. תחום זה הוסכם גם על דעתה של מפלגת העבודה שהייתה באותה עת באופוזיציה בכנסת. אולם הפקודה לא ירדה לדרגי השטח וצה"ל לא עצר את כוחותיו עד הגיעם לבירות, בירת לבנון, ומטרת המבצע שונתה והייתה גירוש המיליציות של אש"ף מלבנון כולה, מטרה שהושגה בהצלחה בסופו של דבר, לאחר המצור על מערב בירות. התרומה המחקרית היא בהבנת דרכי הפעולה של הכנסת לסיום מלחמת לבנון הראשונה.              יעדיי בכתיבה הינם – בחינת השפעת מיקום המפלגות במפה הפוליטית על פעילות הכנסת וכן בחינת הישגי המלחמה בהיבט הפוליטי.                                                                                                   משתני המחקר שאבדוק הינם :                                                                                                        המשתנה התלוי – השפעת הכנסת על סיום מלחמת של"ג                                                                                                  המשתנה הבלתי תלוי – פעילותה ומעמדה של הכנסת בין השנים 1982-1985
שאלת המחקר: כיצד פעלה הכנסת בסוגיית סיום מלחמת לבנון הראשונה ומה היו הצלחותיה בצד כישלונותיה ?
השערת המחקר: ככל שפעילות ודרישות הכנסת מרה"מ לסיום המערכה והנסיגה גדל, כך הופעל הלחץ על הממשלה לסיום מלחמת לבנון הראשונה.                                                                          שיטת המחקר: בעבודה זאת אשתמש בשיטת ניתוח תוכן איכותני, שיטה זו מבוססת על חומר תיאורטי, מאמרים, כתבי עת ומקורות אינטרנט.