מבוא: מהי זכות קניינית ·  זכות עקיבה- אם יש לאדם זכות קניינית בנכס מסוים- אז הבעלות הינה עוקבת.
·  זכות העדיפות/קדימות- הזכות הקניינית במהותה, עדיפה על פני זכויות אחרות.
·  זכות השלילה- מדובר על בלעדיות. שלילת השימוש בנכס מאחרים, וקביעת אופן השימוש של האחרים בנכס. השלילה אינה גורפת. ניתן אף לכפות שימוש בנכס מכוח הכורח, ואף היתר שימוש לאחרים למרות התנגדותי, וזאת תמורה לתשלום- רישיון כפוי. (זכויות יוצרים).
·  זכות העבירות- זכות קניינית שברשותי, אני יכול להעביר לכל מאן דבאי. אולם, יש זכויות קנייניות שאינן עבירות. (גמלאות צה"ל).
o זכות חפצא- יש לי זכות בחפץ, שתופסת  כלפי כל העולם.
o זכות גופא- מאשרת זכות עקיבה אחריי הנכס.
אגד הזכויות ·  קניין זהו בעצם אגד של זכויות. לפי סוג הזכויות באגד, נדע אם זו זכות קניינית.
·  בהעברת זכות קניינית, ניתן להעביר את כל הזכויות או את חלקן (שכירות למשל).
·  הזכויות בנכס: שימוש, שינוי, השמדה, הורשה, מניעת שימוש. ·  יש גם חובות- ניתן לחשוב על החובה שלא להזניח מקרקעין שבו יש לי זכות קניינית, וגם מיסים.
·  בפרשת ליבוביץ'- הלכה: מוניטין זו זכות קניינית (שמגר). מנגד, דויטש טוען שלא, היות ולא ניתן לבדוק מאפיינים של מוניטין.
הנכסים שניתן להכיר בהם לעניין הזכות הקניינית ·  מקרקעין o מבחינה אינטואיטיבית ניתן לקשור כל נכס מקרקעין בזכות הקניינית.
o סעיף
5 לחוק המקרקעין- מציין זכויות קנייניות במקרקעין:
ý     בעלות- אחזקה ושימוש ללא התניה בזמן (סעיף 2).
ý     שכירות- אחזקה ושימוש לתקופה קצובה (סעיף 3).
ý     משכנתא- "שיעבוד נכס כערובה לחיוב". בעל השעבוד נפרע מהנכס באי תשלום החוב (סעיף 4).
ý     זיקת הנאה- שימוש ללא החזקה (סעיף 5).
o הצדקה להתערבות החוק ביצירת זכות קניינית- אם ניתן לאנשים להתוות זכויות קנייניות ביניהם, הדבר יכול ליצור החצנות שליליות כלפי אחרים.
o סעיף 161
למקרקעין- אין זכות קניינית במקרקעין אלא מה שהוגדר בחוק. נועד למנוע הקניית זכויות נוספות.
o סעיף 6
למקרקעין- עסקה במקרקעין היא הקניית זכות קניינית.
o סעיף 7(א) למקרקעין- עסקה במקרקעין חייבת להסתיים ברישום!!! o סעיף 7(ב)- עסקה שלא נגמרה ברישום היא רק התחייבות (רישום=פומביות).
·  מיטלטלין o "נכס מוחשי חוץ ממקרקעין" (סעיף 1 למיטלטלין).
o במיטלטלין, לרוב, לא ניתן לעשות רישום. ואם קיים רישום, אין הוא קנייני.
o במקום מרשם יש חזקה- תפיסה דקלרטיבית לשם סיווג הנכס.
·  זכויות o סעיף 13(א) למיטלטלין, מגדיר מהי זכות.
o לדוג': ý     כאשר ב' חייב לא', מדובר על זכות חוזית- מיטלטלין.
ý     אם ב' מעביר את הזכות לג', אז לג' יש זכות קניינית בזכות, מכיוון שהועברה תמורה בגין הזכות.
  פרשות שונות ·  פרשת טנא-נוגה: הלכה (1)- זכות הפצה אינה זכות קניינית. הלכה (2)- צדדים אינם יכולים ליצור בהסכמה זכות קניינית.
·  פרשת צים: הלכה- לעובד יש זכות קניינית במקום עבודתו.
·  פרשת ליבוביץ': הלכה- המוניטין היא זכות קניינית של היצרן.
קניין רוחני ·  זכויות יוצרים: לעומת זכות קניינית רגילה הקובעת כי אדם אחר לא יכול להימצא בקנייני, שעה שאני תופס אותו, הרי שבזכויות יוצרים, יותר מאדם אחד יכולים להשתמש בנכס (שירה, ספר וכדומה). הזכות מוגבלת בזמן ועוברת בסוף לנחלת הכלל.
·  פטנטים: פטנט ניתן לרשום על המצאה, המצאת גנים של אדם וכו'. בישראל, לא ניתן להחילם על שיטה. יש גם זכות פטנט על פנים ושם של אדם.
·  הקניין החדש: כיום, המפתח לעושר אינו מתבטא רק בנכסים מוחשיים, אלא גם בזכויות מול המדינה (רישיון להפעיל חברת תקשורת למשל).
·  פרשת רון מנחם: הלכה- עמידה על זכויות קנייניות, עלולה לכבול רפורמות של הממשלה, ולכן לא תמיד ביהמ"ש יתערב (בייניש).
סוגיות הנוגעות לחלקי גוף ·  הסיבה לדילמה- זילות בגוף האדם. אדם יעמוד בין שלמות גופו לכלכלת משפחתו.
·  פרשת מור: הלכה- לאחר שהוצאו רקמות מגופו של אדם אין לו בהן זכות קניינית. אמנם הוצאות הרקמות היא פגיעה קניינית אך אחר שהוצאו, אז אין לו זכות קניינית בהם.
ההצדקות התיאורטיות ליצירת זכות הקניין ·  תיאוריה נורמטיבית מעידה על טיב הקניין, בעוד שתיאוריה היסטורית מתארת את השתלשלות הזכות הקניינית.
1.      תיאורית העבודה: (לוק)- אדם שעבד, מן הראוי שיקבל את פירות עמלו. סעיף 4 למיטלטלין- זו זכות קניינית התלויה בהיקף העבודה.
2.      תיאורית התפיסה: סעיף 3 למיטלטלין- …