שיעור 1 06.11.08
התפתחות היסטורית של מערכת הבריאות והרפואה בריאות ורפואה אינם זהים. בריאות רחבה יותר מרפואה.
ההתפתחות ההיסטורית מתחילה מאמצע המאה ה-19
– הייתה מגפה זיהומית בבתי החולים ליולדות במערב אירופה ובאותן שנים, נשים עמידות ילדו בבתים ונשים עניות ילדו בבתי החולים. הסיבה שהייתה מגפה היא שרופאים לא ידעו שצריך לשטוף ידיים בין החולות.
הרפואה המודרנית היא בעיקר התפתחות יחסית מאוחרת בהיסטוריה האנושית, באמצע המאה ה-19 ההישגים המשמעותיים ביותר אפילו לגבי הדור שלנו, היו הישגים של בריאות הציבור.
הישגים אלו נמדדו בתוחלת חיים הצפויה לאדם מרגע לידתו – היום בישראל מדובר על בין 70-80 לגברים. באמצע המאה ה-19 תוחלת החיים הממוצעת הייתה 45, זוהי תוחלת החיים הממוצעת היום במדינות אפריקה.
הדבר שהביא להערכת תוחלת החיים הם דברים שקשורים לדיור נאות.
באותן שנים בלונדון הביוב זרם בתעלות פתוחות, הרבה מחלות עברו דרך המים (מלריה).
לדוגמא : כדי להשתמש בפורמולה לתינוקות יש צורך לערבב אותה עם מים, עם מקור המים מזוהם הילדים יכולים לחלות.
כל אותם הדברים שהשתנו באמצע המאה -19 והשפיעו במידה הרבה ביותר על מצב הבריאות שלנו היום. ההישגים של המאה ה-20 – ההישג הבולט ביותר זה התגלית של הפנצילין (פלמינג, 1940), תגלית זו הייתה אקראית לחלוטין. בעקבות היכולת לטפל במחלות זיהומיות יש לנו הארכות חיים נוספות.
כיום לא חייבים למות מדלקת ריאות, משחפת, מלריה. ישנם טיפולים רפואיים שהם מנצחים את הזיהומים. במאה ה-20 סובלים הכי הרבה מסרטן ואיידס, שעד היום אין טיפול מונע. האיידס פרץ בתחילת שנות ה-80, ישנו טיפול מאמצע שנות ה-90 (קוקטייל) שהפך את האיידס ממחלה קטלנית למחלה כרונית.              למרות זאת, גילו שמילת גברים האמצעי היעיל ביותר למניעת איידס ברמה של 60%. כיום מציעים זאת באופן אוניברסאלי כשירות שמונע איידס.
עוד הישג הוא צמצום בתמותת אימהות, יצירה של תנאים בטוחים של לידה שמונעים זיהומים ותמותת אימהות. בעבר, נשים היו מתות בזמן לידה, היום יש תנאים סניטריים, ניתוחים קיסריים, מוניטורים בבתי חולים. למרות זאת, יש בעולם מאות אלפי נשים שאין להם גישה לתנאי לידה בטוחים.
עוד הישג הוא ירידה בתמותת ילדים, בשל חיסונים. רוב מחלות הילדים יכולים לחסן נגדם.
יחד עם זה, מאמצע המאה ה-20 אנחנו רואים התפתחות רפואית טכנולוגית הרואית (גבורתית, מצילה חיים) – –          השתלות איברים בתחילת שנות ה-70. –          מכונת הדיאליזה נכנסה לשימוש רק באמצע שנות ה-60. –          הפריות מלאכותיות מתחילת שנות ה-80, הילדה הראשונה שנולדה בעולם מהפרייה נולדה בשנת 1978, בישראל נולד הילדה השלישית בשנת 1982. –          שימוש באולטרסאונד נכנס רק באמצע שנות ה-80. –          בדיקות הדמייה אחרות (MRI,CT) נכנסו רק בשנות ה-80.
–          לפרוסקופיה –          ניתוחי מעקפים נכנסו בשנות ה-90 התפתחות טכנולוגית זו לוותה בהתפתחות של תעשיית התרופות. תעשיית התרופות היא כבר התעשייה הרווחית ביותר בארה"ב במשך
5 שנה. וייתכן שמלבד קוקטייל האיידס שנמצא בשנות ה-90, והמצאת התרופות נגד מחלות נפש (seroxat/paxat).
בעשור הראשון של המאה ה-21
–          ישנו שיח של טכנולוגיות יקרות ביותר, כל הבעיה של העלויות של הטכנולוגיות יוצרת טרגדיות של אנשים שלא מקבלים תרופות שיכולות להציל או להאריך חיים ואין להם כסף לממן. –          ישנו שיח חזק של מניעת תחלואה, חינוך וקידום בריאות, אורך חיים (מניעת עישון, אכילה בריאה, להמעיט בלחץ).
–          ישנו שיח מסוים שנקרא לו Anti Aging – ניתוחים קוסמטיים, קרמים רפואיים (רפואה קוסמטית), תוספי מזון.
הרפואה ההירואית הזו שצמחה בסוף המאה ה-20 לא מקבלת את המוות. בשבילה המוות הוא כישלון, היא רוצה לנצח את המוות. רופאים לא יודעים להתמודד עם מוות.
–          המהפכה הגנטית – צופים שהמדע הגנטי ישנה את פני הרפואה. מאז מיפוי הגן האנושי שהסתיים בשנת 2003, מחפשים סמנים גנטיים למחלות. ברגע שמוצאים גן שאנחנו יודעים שאחראי להופעת מחלה ניתן למנוע הולדה של אנשים עם הגנים האלה או לנסות ולתקן את הגן הפגום. כיום יש רשימה לא גדולה של מחלות שמכירים את הגן שמתבטא במחלה (סיסטיק פיברוזיז, תסמונת דאון). גם עם מחלות חד גנטיות, אפשר לא להוליד את הילד או להפרות חוץ גופני.
–          טיפולים גנטיים – עדיין אין. נעשה מספר קטן מאד של ניסויים בטיפול גנטי (לתקן גן) אבל לפני כמה שנים אחד מהניסויים הסתיים במותו של ילד בין
1 2 ומאז המחקר לא התפתח.
חברות התרופות חוקרות מאפיינים גנטיים של חולים שלא מגיבים טוב לתרופה לעומת כאלו שמגיבים טוב לתרופות וצופים שבעתיד תרופות רבות ילוו בבדיקה גנטית לשם התאמת התרופה לגן המסוים של כל אדם.
–          מחקר בעוברים ובתאי גזע  – נושאים של השבחה גנטית, שיבוט. גידול איברים להחלפה אצל אנשים קטועי איברים. מגמות חברתיות ברפואה ובבריאות באמצע המאה ה-19 בתי חולים של יולדות נועדו לעניים. הכנסייה ניהלה את בתי החולים ואצל היהודים גמילות חסד. בישראל, עד היום יש בתי חולים של כנסיות (בית החולים הצרפתי, האיטלקי), בירושלים בתי החולים הראשונים של היהודים היו ביקור חולים, שערי צדק והם היו בתי חולים של צדקה והטיפול בהם ניתן כעניין של חסד. עד תחילת המאה ה-20 בתי חולים היו עניין של צדקה וחסד. בתחילת המאה ה-20, אנחנו מתחילים לראות רפואה חברתית. הרעיון שצריך לדאוג לבריאות של כלל האוכלוסייה נולד בגרמניה אצל מדינאי בשם ביזמרק והרעיון פותח על ידי ארגוני עובדים.                               בישראל, המעורבות של ארגוני העובדים מאד ברורה – קופת החולים הראשונה הייתה קופת חולים משותפת לעובדי ההסתדרות. ההסתדרות קצת איבדה מכוחה לאחר חקיקת חוק ביטוח ממלכתי ב-1995. חוק זה פירק את הבעלות של ההסתדרות על קופת החולים, ושירותי בריאות כללית הפכה להיות גוף עצמאי. כל מטרת הארגון בתחילת דרכו היה לדאוג לבריאות חבריו בסולידריות חברתית. אילו היום, אנחנו רואים מגמה של רפואה פרטית. ניתן לראות זאת משנות ה-80 במערכת הבריאות בישראל בהקמה של בתי חולים פרטיים (אסותא בתל אביב, המרכז הרפואי בהרצליה, המרכז הרפואי חורב בחיפה). בסוף שנות ה-90 צצו מכונים קוסמטיים פרטיים ומכונים לבדיקות. ולמרות החקיקה של ביטוח בריאות ממלכתי ב-95, יש צמיחה של ביטוח פרטי וכל השוק של הרפואה האלטרנטיבית היא רפואה פרטית.
המגמה הזאת של הרפואה הפרטית מתבטאת בתופעות –       סחר באיברים. בעבר הייתה נורמה שאיברי אדם הם לא עניין –