עבודת סמינריון בנושא השפעת הקמת מערך האלמ"ב (אלימות במשפחה) במשטרת ישראל על הטיפול בנשים מוכות. העבודה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
ציון 96
שנת הגשה 2010
מספר מילים 8773
מספר מקורות 42

תקציר העבודה

"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? " עבודת סמינריון בנושא השפעת הקמת מערך האלמ"ב (אלימות במשפחה) במשטרת ישראל על הטיפול בנשים מוכות תוכן העניינים:
הקדמה
3   מבוא
—  4
פרק א': אלימות במשפחה- היסטוריה, הגדרות והיקף התופעה – 5
פרק ב': תיאוריות להסבר אלימות בכלל, ואלימות כלפי נשים בפרט – 12
פרק ג': החוק למניעת אלימות במשפחה, החידושים ופרשנויות 14
פרק ד': טיפול המשטרה בתופעה — 16
ראיונות חצי מובנים עם חוקרים —
2 1
סיכום ומסקנות – 24
מקורות —
2 5
הקדמה בבואנו לבחור את נושא המחקר, לא היה ספק בליבנו כי הנושא יהיה קשור לעבודתנו במשטרה, כמו כן היה חשוב לנו לחקור נושא שקיבל עדיפות בטיפול המשטרה. הנושא שבחרנו לבדוק הוא כיצד הקמת מערך האלמ"ב השפיע על הטיפול בנשים מוכות בשנים האחרונות? הנושא שנבחר על ידינו אינו אקראי, אלא לאחר חשיבה מעמיקה והוא נבע מכמה טעמים:
הראשון- לבחון האם עבודת חוקרי המשטרה הינה עבודה מאומצת, מרוכזת, יסודית, עבודה שנעשית ע"פ נהלים סדורים, והאם קיומן של הכוונה והדרכת השוטרים לאופן הטיפול הרצוי יכולים להביא לשיפור בנושא המטופל.
השני- אנו כאנשי החוק האמונים על ביטחון האזרחים בכלל, ועל החלשים בפרט- ראינו בנושא האלמ"ב עניין בעל חשיבות עליונה, שכן הנושא כאוב ועד לפני תקופה לא ארוכה לא קיבל את ההתייחסות הראויה לו.
שיטת המחקר בעבודה זו הייתה ביצוע ראיונות עם חוקרים צעירים וותיקים, אשר שיתפו עמנו פעולה מהרגע הראשון ללא כל דופי וניתן היה לראות במבטם את הכאב שהם חשים כחוקרים על אירועי האלימות במשפחה ובעיקר בטיפולם בנשים מוכות חסרות יכולת להגנתם העצמית, וכאן המקום להודות לכל אחד מהם באופן אישי.
לאור ממצאי העבודה אנו תקווה כי נושאים נוספים יקבלו את אותו אופן הטיפול הרציני והיסודי בו נתקלנו במהלך עבודתנו.
מבוא
נראה כי לא היה כמעט תחום במדינת ישראל, שזכה לתשומת לב ציבורית ומוסדית, ולניסיונות להתמודד עימו, כמו תופעת האלימות בין בני זוג. התמודדות זו באה לידי ביטוי בתהליכים מוסדיים, מחקריים וחוקיים, ששינו את תמונת המצב בישראל.  אלימות נגד נשים, על אף היותה תופעה ישנה נושנה, הוגדרה והוכרה כבעיה חברתית לפני פחות מארבעה עשורים, העיסוק המחקרי בבעיה החל בשנות השבעים באנגליה, ומייד לאחר מכן בארה"ב. המקלט הראשון בעולם לנשים מוכות הוקם בשנת 1971 בלונדון ע"י ארין פיצי (ינאי, 2005). בשני העשורים האחרונים אנו עדים לתהליך שבו עוברת תופעת הנשים המוכות הגדרה חברתית מחודשת.
תופעה זאת אשר במשך שנים כה רבות הוגדרה כשאלה אישית ופרטית מקבלת הגדרות חדשות של בעיה חברתית  ציבורית (אבולעפייה , 1997).
            כחלק מתהליך הגדרתה של הבעיה כבעיה חברתית, יש צורך גם בטיפול בה כבעיה חברתית, כלומר, שילוב של כל גורמי הטיפול החברתיים יחדיו.
משטרת ישראל, מצידה, הביאה להכשרתם של מערך חוקרים ייחודי, אשר יועד לטפל בעבירות של אלימות בין בני זוג (שהם, 2004). מטרת עבודתנו זו היא לבדוק את יעילות מערך האלמ"ב במשטרת ישראל, ואת השינוי שנוצר בעקבות הקמתו, תוך בדיקת עבודת החוקר אז והיום אל מול השימוש בכלים הנוספים שניתנו לו, וכן כיצד החוקר מגבש את דרך פעולתו.
השערת המחקר: בעקבות הקמת מערך האלמ"ב השתנו לחיוב הטיפול של חוקרי המשטרה בעבירות אלמ"ב, כמו כן, התייעל  הטיפול בקורבנות האלמ"ב. שאלת המחקר: האם בעקבות הקמת מערך האלמ"ב במשטרת ישראל ניתן טיפול מקצועי יותר לקורבנות אלמ"ב? והאם הנשים המוכות מרגישות בטוחות יותר במהלך המפגש עם המשטרה?
שיטת המחקר: ראיון חצי מובנה עם מספר חוקרים בעלי ותק מספיק אשר יוכלו לתת דעתם באשר לשינוי שנוצר בעקבות הקמת מערך האלמ"ב במשטרת ישראל.