קליטת העלייה ההמונית (1950-1949) של יהודי תימן במדינת ישראל בעשור הראשון לקום המדינה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 7241
מספר מקורות 12

תקציר העבודה

לימודים לתואר ראשון ב"מדעי הרוח והחברה" עבודה סמינריונית   קליטת העלייה ההמונית (1950-1949) של יהודי תימן במדינת ישראל בעשור הראשון לקום המדינה                                                                                                                          מאי  2010 קליטת העלייה ההמונית (1950-1949) של יהודי תימן במדינת ישראל בעשור הראשון לקום המדינה עבודה סמינריונית תוכן העניינים
מבוא – –  3-4                   פרק
1 – התנועות המשיחיות ויהודי תימן — 5-11
פרק
2 – עליית "על כנפי נשרים"
1 950-1949 – 12-16
פרק
3 – מפגש התימנים עם מערכת החינוך במדינת ישראל   17-20                  פרק
4 – הפער בין הצפייה והתקווה להגיע לא"י לבין המפגש עם החברה                הישראלית המתהווה -…  21-26           סיכום -…   27       ביבליוגרפיה – –   28                            תקציר "העלייה ההמונית" הוא כינויה של העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.
עלייה זו שינתה בהחלט את הרכבה הדמוגראפי של המדינה ובתוך שנה וחצי גדלה אוכלוסיית מדינת ישראל בכ-100%.
העליות מתימן התרחשו במקביל לעליות נוספות מאירופה, עולים הגיעו ממספר רב של מדינות ורבים הביאו עימם מסורת תרבותית שונה מזו של התושבים הוותיקים שהיו בארץ. עליית יהודי תימן בשנותיה הראשונות של המדינה ידועה בשם "על כנפי נשרים"  או כפי שכונתה גם "מרבד הקסמים"  והיתה לאחד המבצעים החשובים שהתרחשו עם הקמת המדינה. המפגש בין העולים הוותיקים לחדשים היה אירוע משמעותי מאוד בתהליך התפתחותה של החברה הישראלית. עם קום המדינה, החלו הדיונים בדבר העלתם של יהודי תימן וכן היתה הסכמה עקרונית לגבי הצורך בהעלתם ארצה אולם, היו חילוקי דעות לגבי העלתם המיידית לארץ ואלה נבעו משתי סיבות עיקריות:
התנגדותה של ממשלת בריטניה, ששלטה בעדן ובנמל היציאה הראשי לאפשר יציאתם של גברים בגיל גיוס.
מצבם הגופני הרפואי הקשה של עולי תימן והיכולת המוגבלת של מדינת ישראל בראשית דרכה  לקלוט אותם ולהתמודד עם כמות עולים גדולה. עולי "על כנפי נשרים" שוכנו בארבעה מחנות עיקריים: ראש העין, בית ליד (פרדסיה), עין שמר ועתלית, היו גם עולים ששוכנו במחנות שער העלייה (חיפה) ובאר יעקב. קשיי קליטת העולים והמאבקים המפלגתיים לא הקלו על קליטתם. פרשה אחת שהתפתחה לעימות פוליטי קשה היתה משבר החינוך. עניינם של עולי תימן תפס מקום מרכזי ביותר במשבר הפוליטי הממושך שהתחולל סביב שאלת החינוך. ועדת החקירה שהממשלה מינתה בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס גד פרומקין ובהשתתפות יצחק בן צבי, הגישה את ממצאיה לממשלה ב-9 במאי 1950 והצדיקה חלק ניכר מהטענות שהושמעו לגבי חינוך ילדי העולים בכלל וחינוך ילדי העולים מתימן בפרט. למעשה, הרצון להגשמת התקוות המשיחיות ומושא הגעגועים לארץ ישראל היוו זרז לעלייה ההמונית של יהודי תימן לארץ ופורשו כהחשת "קץ הימים" וימות המשיח. בעבודתי זו, בחרתי להתמקד ברצונם העז של יהודי תימן לעלות לארץ ישראל מתוך המניעים הדתיים והמשיחיים כפי שציינתי, מול המציאות הקשה שטפחה על פניהם כאשר הגיעו ארצה והיו צריכים להתמודד לא רק עם חבלי הקליטה הקשים אלה גם עם רצונם של ראשי המדינה ליישם את מדיניות "כור ההיתוך" שמטרתה היתה ליצור חברה חדשה ויהודי חדש בישראל – "צבר" ולמזג את העולים אלה באלה. מדיניות אשר גרמה לעולים שהגיעו מארצות ותרבויות שונות לוותר על מאפייני תרבות המקור שלהם ולאמץ את התרבות המערבית שהייתה הדומיננטית במדינת ישראל. כך טושטשו זהותם ותרבותם של העולים  והדבר גרם לזעזוע עמוק, להתנגשויות בין תרבותיות ולמשקעים חברתיים בין הקולטים לנקלטים.
בעבודתי זאת אדון באכזבתם של עולי תימן במדינת ישראל דרך מערכת החינוך שהיתה נהוגה במדינה בראשית שנותיה.