מחקר זה בא לבדוק את הקשר בין סגנון הניהול לבין שביעות רצון העובדים ביחידה צבאית.
נתבקשנו שלא למסור את שם היחידה ומיקומה אך נאמר כי המחקר התבצע ביחידה צבאית המספקת ציוד לחימה וחלקי חילוף ליחידות צה"ל.
יחידה זו מונה 400 עובדים (חיילים ואזרחים עובדי צה"ל) ומנהלים (מפקדים), ומחולקת לארבעה ענפים שבראש כל ענף עומד מפקד (להלן ייחשב כמנהל) ומתחתיו כ-100 כפיפים. כל מנהל רשאי לבחור לעצמו את מדיניות ניהול הענף עליו הוא אחראי.
לאחרונה חלה ירידה בשביעות רצון העובדים ביחידה, מה שהתבטא במורל נמוך של העובדים, בהצהרת כוונות עזיבה וירידה כללית במוטיבציה ובתפוקות. לביטויים אלה ישנה השלכה ישירה על תפקוד הענף ועל כלל היחידה, בכל הנוגע בעמידה ביעדים, פיגור נצבר בעבודה, טעויות ועבודה חוזרת, ביצוע משימות בזמן הדרוש ועוד.
מאחר וביטויי שביעות הרצון הנמוכה מתבטאת אצל העובדים, נבחנה האפשרות לפיה סגנון הניהול הבא לידי ביטוי ביחידה זו, משפיע באופן שלילי על שביעות הרצון של העובדים ביחידה. בתחילה ערכנו סקירה ספרותית בנושא ניהול, מנהיגות וסוגי מנהיגות, כמו כן בדקנו את סוגיית שביעות הרצון- סוגים וגורמים.
מתוך כך עלתה ההשערה כי ישנו קשר בין סגנון הניהול לבין שביעות רצונו של העובד.
השערה זו נבדקה במחקר סטטיסטי. הועברו לעובדים שאלוני שביעות רצון, ולמנהלים שאלוני סגנון מנהיגות. הקשר בין שני משתנים אלה נבדק ואומת.
מתוך בדיקת הקשר והמסקנות הוצעה אסטרטגיה ארגונית למפקד היחידה, אשר  תתחיל להיות מיושמת בתום תהליך רה- אורגניזציה שהחל, למעשה עם בדיקת הנושא.
יש לציין כי המחקר כולו נערך ביוזמת ובשיתוף מפקד היחידה, אשר שוקד בימים אלה על תכנון מחדש של יעדי היחידה והניהול האנושי שלה.
עבודת סמינריון המוגשת במסגרת קורס 01-434-74 – סוגיות במיון עובדים החוג המשולב תאריך הגשה:   יולי 2002