בית-הספר למשפטים קורס בדיני עונשין (תשס"ח) – מסלולים 1, 2, 3 ו- 4
עבודה מספר 3 – יסוד עובדתי, יסוד נפשי, ניסיון הנחיות כלליות:
(1)                   העבודות הן אישיות. על כל תלמיד לקרוא את חומר הקריאה ולכתוב את העבודה לבדו. תלמידים רשאים לדון בבעיות המתעוררת בעבודה במשותף, במסגרת קבוצות לימוד או דיון, אך כתיבה משותפת אסורה.
(2)                   אורך כל העבודה לא יעלה על שלושה עמודים מודפסים, בגודל אחיד, בגופן David, גודל אות 12, רווח שורות בן 1.5, עם שוליים סבירים – חריגה לא תיבדק!! (3)                   מועד הגשה הוא: 16
למרץ עד השעה 16:00.
(4)                   את העבודות יש להגיש בתיבות מול מדור העבודות לפי שם מרצה ומסלול.
(5)                   חומר הקריאה: פרקים 13-17, פרקים 20-23 ופרק 29 לרשימת הקריאה. (6)                   במהלך העבודה הנכם נדרשים להתייחס לעבירות המצוינות בגופה בלבד, ולרכז את הדיון בסוגיות הנוגעות לחומר הקריאה בלבד. בהצלחה ועבודה מהנה ! אלישע, מתרגל בקורס יסודות המשפט, דחה בפעם השלישית ברציפות את ערעורה של דניאלה על ציון שקיבלה. דניאלה חשה ממורמרת, מושפלת ומופלת לרעה, שכן חשדה שאלישע מנסה להתנכל לה (כנראה בשל הסיבה שהיו נשואים בעבר למשך שנה אחת בלבד). היא החליטה שהמצב לא יכול להמשך כך. לאחר שהתלבטה בין כמה אפשרויות פעולה, החליטה להשיב לאלישע כגמולו ו"להשבית" אותו אחת ולתמיד. היא נזכרה, כי אלישע סובל מדלקת בעינו ומזליף מפעם לפעם טיפות עיניים מבקבוקון. אצה רצה דניאלה לחנות הכימיקלים וביקשה סודה קאוסטית, חומר בסיס חזק שבכוחו לפגוע קשות ברקמה אורגנית. לרוע מזלה לא שמע המוכר הישיש שבדלפק המכירה את המילה "קאוסטית", וסיפק לה בקבוק של סודה רגילה לשתיה. משם רצה דניאלה לבית המרקחת, רכשה בקבוקון טיפות עיניים זהה לזה של אלישע והחליפה את תכולתו בנוזל שרכשה. בהפסקה שלפני השיעור שוחחה דניאלה עם אלישע וניצלה רגע של הסחת דעת מצידו כדי לחטט בתיקו של אלישע ולהחליף בין הבקבוקונים. לאחר השיעור, שהיה מעניין דווקא ועסק בעבירת הנסיון והחרטה, חשה דניאלה פרץ אמפתיה כלפי המתרגל, הבינה שאינה מעוניינת שיאונה לו רע ולכן דאגה להחליף שוב בין הבקבוקונים בהזדמנות הראשונה שנוצרה, ולפני שהזדמן לאלישע להשתמש בטיפות העיניים.
1.       דונו באחריותה הפלילית של דניאלה לעבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(5) לחוק העונשין.
2.       איזה טיעון משפטי תיאורטי ניתן היה להעלות כנגד האשמתה של דניאלה בעבירה של נסיון להכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי סעיפים
5 + 497 לחוק העונשין?
3.       אחריותה הפלילית של דניאלה לעבירת מתן שוחד בתחרות לפי סעיף 292 לחוק העונשין.
היסוד העובדתי-  רכיב ההתנהגותי- "הנותן"- עבירה על-דרך מעשה ע"פ ס' 18(ב)- דניאלה נתנה טובת הנאה למשה. רכיב נסיבתי- "שוחד"- דרכי שוחד מוגדרים בס' 293- ולענייננו דניאלה נתנה למשה שוחד מסוג טובת הנאה ס' 293(1). רכיב נסיבתי – "מהלכן…בתוצאותיהן"- מתקיים שכן מדובר בקדם הארוויזיון, תחרות אשר לציבור עניין בה.
העבירה הינה עבירה התנהגותית על-דרך של מעשה ס' 18(ב), מכיוון שאינה כוללת בהגדרתה רכיב תוצאתי.
 היסוד הנפשי- רכיב נפשי- "בכוונה להשפיע על קיומן".
אין מדובר בעבירה מסוג רשלנות או אחריות קפידה, ולכן יש להוכיח מחשבה פלילית ע"פ ס' 19. לפי ס' 20(א) המגדיר מחשבה פלילית, יש להוכיח מודעות לכל היסוד העובדתי.
המישור ההכרתי-מודעות לטיב המעשה: דניאלה הייתה מודעת שהיא תמלא את דרישת אהובה, ותעשה עבור משה את כל שיבקש. ולכן בזמן המעשה הפיזי- "לילה בלתי נשכח" הייתה דניאלה מודעת לרכיב ההתנהגותי.
מודעות לנסיבות: לכאורה אין וודאות לגבי המודעות של דניאלה לכל הנסיבות, שכן יוני לא שיתף אותה בתוכניותיו. כלומר דניאלה יכולה לטעון שלא הייתה מודעת לנסיבת השוחד, ובכך לטעון שהיסוד הנפשי אינו שלם. אולם בענייננו סבירות גבוהה שביהמ"ש לא יקבל את טענתה, שכן ישתמש בדוקטרינת "העיוורון…
**ללא מקורות