דצמבר 2001
"האישה החדשה" ברפובליקה הווימארית תוכן עניינים
מבוא
עמודים 1-4
פרק א': דמותה של "האישה החדשה" עמודים 5-9
פרק ב': דימוי "האישה החדשה" בתרבות הפופולרית עמודים 10-17
פרק ג': הירידה בפוריות ו"האישה החדשה" עמודים 18-
5 סיכום ומסקנות עמודים 26-28
בבליוגרפיה
עמודים 29-31
מבוא
מלחמת העולם הראשונה, לעיתים קרובות, נתפסת כזרז של תהלכי המודרניזציה בגרמניה. המלחמה לכאורה הייתה הסיבה להטיית הכלכלה, מבנה המשטר והמעורבות החברתית לכיוון מודרני יותר, דמוקרטי וחופשי.
ההתפתחויות כביכול אף הואצו עם המהפכה בשנת 1918 והקמת הרפובליקה הווימארית על חורבות המשטר האוטוריטארי הישן. אוטה פארוורט (Frevert) קובעת בספרה "Women in German History"  כי תהליכי המודרניזציה הללו לגבי נשים, בתחום העבודה למשל, לא החלו או קיבלו דחיפה משמעותית במהלך המלחמה. לפי פארוורט המלחמה לא השפיעה על ההתפתחות והגידול הטבעיים במספרי הנשים בשוק העבודה בגרמניה. אולם היא מציינת, כי ההתרשמות של בני התקופה הייתה, כי המלחמה אכן גרמה לשינוי מהיר ויסודי בטבעה של התעסוקה הנשית בגרמניה. ההסבר של פארוורט להתרשמות זו הוא השינוי בדפוסי התעסוקה של נשים ולא במספרים המוחלטים.
נשים במהלך המלחמה תפסו תפקידם שבעבר היו שמורים לגברים, כך שהשינוי אינו גידול מהיר יותר ממה שצפוי היה באופן טבעי, אלא כניסת נשים לתפקידי הגברים וטשטוש הגבול בין עבודות גברים לעבודות נשים. לאחר המלחמה, הקמת הרפובליקה הווימארית ושינוי החוקה, הפכו הנשים ע"פ החוק שוות בכל. החוקה הווימארית הבטיחה שוויון לנשים במובן המודרני: פסקה 109 הצהירה כי לנשים ולגברים ישנם עקרונית את אותן זכויות וחובות, פסקה 119 קבעה כי "נישואים מבוססים על הזכויות השוות של שני המינים", פסקה 128 העניקה לנשים את האפשרות לעבוד בכל משרדי השרות הציבורי.     על רקע הזכויות החדשות שניתנו לנשים תחת הרפובליקה הווימארית, וההתרשמות בקרב האוכלוסייה לגבי ההשפעה שהייתה למלחמה על תפקידם של הנשים בחיי היומיום בגרמניה, צמחה תופעה שכונתה "האישה החדשה". נושא עבודה זאת הוא "האישה החדשה" ברפובליקת ווימאר. שאלת המחקר שעליה ניסתי לענות היא: כיצד הוצגה, ולפיכך נתפסה, "האישה החדשה" בתקופה האמורה? בעבודה העוסקת בייצוג ותפיסה של תופעה חברתית-תרבותית ע"י קבוצה אחרת, משמעות קיומה הממשי של תופעה זו הוא שולי.
במסגרת שאלת המחקר שלעיל, העובדה כי הקבוצה התופסת הכירה בקיומה של התופעה, מספיקה כדי להניח שהיא התקיימה. נתונים ממשיים, כגון כמות ומקום, אינם רלוונטים. ניתוח של תפיסות וייצוג של תופעה חברתית-תרבותית בדיון כלשהו – שבו מגיבים כל המשתתפים אל הרעיון כאילו הוא קיים –  יתרכז בכך שהתופעה אכן התקיימה במציאות הסובייקטיבית של המשתתפים בדיון.
בעבודה זו לא בחנתי את קיומה הממשי של "האישה החדשה", אלא את דרך הצגתה ואופן התפיסה שלה אצל קבוצת אנשים שהניחו במציאות היומיומית שלהם כי "האישה החדשה" היא אכן תופעה ממשית והגיבו אליה ככזו. הנחה זו נובעת מכך ש"האישה החדשה", כתופעה ממשית בעיני בני הזמן, הופיעה בדיון הציבורי-פוליטי ובתרבות הפופולרית הגרמנית (כפי שאראה בפרקים ב' וג'). כלומר הייתה תגובה של החברה אל התופעה, ולפיכך אני מסיק, שבמבחינתם התופעה הייתה קיימת.
הנחת העבודה היא ש"האישה החדשה" הוצגה באופן שלילי וכאיום על החברה הגרמנית. כמו כן אני מניח כי היא הואשמה, ע"י החלקים השמרנים בחברה הגרמנית, כגורם מרכזי "בשבר התרבותי-מוסרי" (לדידם) שבו נמצאה החברה הגרמנית ברפובליקה הווימארית, אך קבוצות ליברליות חוץ-פרלמטריות בפרט והשמאל הפוליטי בכלל לא מצאו בה איום, אלא תופעה מודרנית כשרה וחיובית.   ג'ין קווטארט (Quataert) במאמרה: "Introduction 2: Writing the History of Women and Gender in Imperial Germany"  מציינת כי כתיבת ההיסטוריה הנשית בגרמניה נמצאת בפיגור מה בהשוואה לכתיבת היסטוריה של הנשים באנגליה ובצפון אמריקה. היא מוסיפה כי בשנים האחרונות ישנו גידול במספר הפרסומים העוסקים בהיסטוריה של נשים בגרמניה, והכרה בחשיבות ההבדלים המיגדריים בחברה, חלוקת התפקידים המגדריית, המניות, השלכותיה והמשפחה, במחקר. קווטארט מזכירה את אוטה פארוורט (Frevert) כמובילה בתחום זה, ואת מרים קפלן (Kaplan) כחלוצה במחקר על נשים יהודיות בגרמניה. תחום נוסף שדרכו מוצגת ההיסטוריה של הנשים הוא ההיסטוריה של חיי היומיום (Alltagsgeschichte). תחום זה הוא רחב ביותר ולצורכי עבודה זו, אציין את ג'ון קנודל (Knodel) ואת ג'ימס וואיקי (Woycke) שחיבוריהם לרוב עסקו בירידה הדמוגרפית והגבלת הילודה בגרמניה ואת ריצ'ארד אוונס (Evens) בחיבורו על תנועת הנשים בגרמניה עד הרייך השלישי.
קוואטארט, כמו כן, מעלה את בעיית התיקוף במחקר על הנשים וחיי היומיום. הטענה היא כי היסטוריה של היומיום והיסטוריה של נשים הן בעלות תיקוף משלהן, שלא בהכרח מתיישב עם התיקוף הפוליטי המקובל במחקר. בחרתי להתייחס לבעיה זו מכיוון שהעבודה עוסקת בנשים (הצגה ותפיסה של טיפוס מסוים ע"י החברה), אך גבולות הזמן שהצבתי מתייחסים לאירועים פוליטיים-צבאיים-מדיניים. יתר על כן מגמות המרכזיות בעבודה, כמו הירידה הדמוגרפית בגרמניה (פרק ג'), לא התחילו עם סוף מלחמת העולם הראשונה אלא עוד בשנות ה 60 וה 70 של המאה ה 19. לעומת זאת אני מניח שמגמות שהיו כבר בגרמניה לפני שנת 1918, קיבלו ממד חדש לאחר התבוסה במלחמה ויסוד הרפובליקה. לדוגמה הירידה בילודה (כפי שאראה בפרק ג') שהפכה אחרי מלחמת העולם הראשונה ושינוי המשטר, לנושא בעל ממד שונה בקרב קבוצות מסוימות בחברה הגרמנית. לפיכך בעבודה שעוסקת בתפיסה וייצוג של תופעה תרבותית דרך מגמות חברתיות שנוצרו או קיבלו היבט נוסף, בעקבות אירועים פוליטים-צבאיים, ניתן להגדיר את גבולות הזמן ע"פ מסגרות שנקבעו ע"י אירועים חיצוניים. יתר על כן אירועים אלה אינם לגמרי חיצוניים לגבי שאלת המחקר של העבודה, כיוון שזו דורשת התייחסות לחששות והתקוות שעוררה התבוסה במלחמה והמהפכה שבאה בעקבותיה. עבודה זו, כאמור, אינה בדיקה קלאסית של תופעה תרבותית או תרבות משנה (כך שניתן יהיה לטעון לתיקוף עצמאי ושונה), אלא ייצוג ותפיסה של התופעה על רקע
מאורעות שהיו בעלי משמעות לכלל החברה.   שיטת העבודה היא כדלקמן: בפרק הראשון אנסה לשרטט קווים לדמותה של "האישה החדשה", וכך לגבש מודל אידיאלי שיענה על השאלות מי הייתה "האישה החדשה"? כיצד אמורה הייתה להיראות, במה עסקה, מה היה גילה ומה היו שאיפותה? מטרת פרק זה היא להוות נקודת מוצא לבדיקת הייצוג והתפיסה בשני הפרקים הבאים. כלומר כדי להבין כיצד הוצגה תופעת "האישה החדשה" נדרשת תבנית שאליה ניתן יהיה להתייחס, ותבנית זאת תגובש בפרק א'.
המקורות בעזרתם אגבש את דמותה של "האישה החדשה" הם: פרסום עיתונאי, בן התקופה, של אלסה הרמאן ( Herrmann) תחת הכותרת "So ist die neue Frau" המתורגם מגרמנית לאנגלית. ושני איורים מתוך ביטאון הנשים Die Dame   וה Berliner Illustrierte Zeitung המופיעים כנספח א' ונספח ב'. בנוסף אשתמש בספרות משנית שנכתבה על תופעת "האישה החדשה" ועל מערכת הסיווגים הסטריוטיפים שרווחו באותה עת. בפרק השני אבדוק כיצד ובאיזה אופן הוצגה "האישה החדשה" בתרבות הפופולרית בגרמניה הווימארית. לצורך עבודה זו הגדרת המושג "תרבות פופולרית" היא: הפעולות או האמצעים שדרכם ובעזרתם ממלאת מרבית האוכלוסיה את הפנאי שלה; כש"תרבות פופולרית" אינה נתפסת בעיני החברה כ"תרבות גבוהה" אך אינה זהה "לתרבות המונים" בעלת ההקשרים השליליים.
הקולנוע ישמש אותי כתחום שדרכו אבחן את הצגתה של "האישה החדשה", דרך שלושה סרטים. הסיבה לבחירתי את הקולנוע כמייצג את התרבות הפופולרית הווימארית, והערוץ הנכון לעמוד על דרך הצגתה של "האישה החדשה", היא: המרכזיות של הקולנוע ביצירת הייחוד של התרבות הפופולרית בגרמניה בתקופה האמורה; הקשר בין קולנוע ומודרניות ובין מודרניות ל"אישה החדשה"; והיותו של המדיום הקולנועי כלי מרכזי בגיבוש דעת הקהל הכללית והנשית בפרט. פירוט נרחב יותר על שלושת הסיבות הללו יימצא בפרק.
המקורות דרכם אבדוק את אופן הצגת "האישה החדשה" בקולנוע הם הסרטים: סמטאות ללא שמחה (Die Freudlose Gasse), קופסת פנדורה (Die Buechse der Pandora) והמלאך הכחול (Der Blaue Engel). כמו כן יעשה שימוש בספרות משנית שנכתבה על הסרטים הללו, על נשים בקולנוע, ועל הקולנוע הגרמני ברפובליקה הווימארית.
הפרק השלישי יעסוק בהצגתה של "האישה החדשה" על רקע הירידה בפוריות ודרך הדיון הציבור-פוליטי סביב סוגייה זו.
הדיון בגרמניה על הגורמים ועל המשמעויות לעניין הירידה בפוריות גלש לתחומים כגון שאלת מקומה ודמותה של האישה בחברה המודרנית, ערכי המשפחה ואחריותה של האישה לגבי תפקידה כאם. כמו כן הדיון עסק בחוקיות הגבלת הילודה, ולפי קבוצות שמרניות ההידרדרות המוסרית של החברה הגרמנית.
הפרק יתרכז בעיקר בשאלת דמותה של האישה כאם מול דמות "האישה החדשה"; והמאבק כנגד האיסור על ההפלות שהיה בין הנושאים הפוליטיים המעוררי מחלוקת ביותר לעניין הירידה בפוריות, ונתפס גם כמאבק על מידתה המוסרית של החברה, כפי שאראה בפרק. דרך שתי סוגיות משנה אלה אבדוק את המשמעויות שניתנה בתחום הפוליטי לדמות "האישה החדשה". המקור שבאמצעותו אבדוק את הייצוג והתפיסה של "האישה החדשה" בדיון על אחריות האישה לתפקידה כאם הוא בעיקר מאמרה של קארין האוזאן (Hausen) "Mother's Day in the Weimar Republic". כמו כן אשתמש במנשר שפורסם בביטאון Neue Generation תחת הכותרת "Richtlinien des Deutschen Bunds fuer", המתורגם מגרמנית לאנגלית. המקורות דרכם אבדוק את המאבק על חוק ההפלות הם פסקה 218 משנת 1871 ואותה פיסקה לאחר הרפורמה שנעשתה בשנת 1926. כמו כן העזר בספרות המשנית שנכתבה על נושאים אלו.
כדי לענות על שאלה המחקר באופן המקיף ביותר במסגרת סמינר, התרכזתי בשני תחומים מרכזיים בחברה, תחום התרבות הפופולרית ותחום הפוליטי. לכאורה אין קשר ישיר בין הדיון בכל אחד מהתחומים, אולם אם ישנו רצף, אחידות או קשר תוכני בהצגתה ותפיסתה של "האישה החדשה" בשני התחומים, אזי אוכל להסיק מסקנה כוללת יותר.
לסיכום, נושא העבודה הוא "האישה החדשה" ברפובליקה הווימארית כששאלת המחקר היא כיצד הוצגה ונתפסה בתקופה הזו?
 בפרק הראשון אנסה לעמוד על הקריטריונים הדרושים כדי להיתפס "כאישה חדשה" ובשתי הפרקים הנותרים אבדוק כיצד "האישה החדשה" אכן הוצגה. הבדיקה תעשה בשני תחומים שונים, תחום התרבות הפופולרי ותחום הפוליטי, כדי לנסות ולמצוא מקבילים אשר יאפשרו לי להסיק מסקנות לגבי תחום נרחב יותר.