העבודה עוסקת במוסד הסדרי הטיעון במשפט הפלילי. בעבודה ישנו ניתוח מתומצת של מגמת החקיקה והפסיקה לגביהיקף ההתערבות בתוכן שיקול-הדעת של הצדדים להסכם הטיעון, שיקולי התביעה להגיע להסדר טיעון, תוכן ההודאה והצגת ההסדר בפני בית-המשפט. עבודה מס' 1 – דיון פלילי הסדרי טיעון תשס"ט, סמסטר ב
1 . שיקולי התביעה להגיע להסדר טיעון והיקף הביקורת השיפוטית על ההחלטה – א.) השאלה הראשונה המתעוררת היא האם היעדר תשתית ראייתית לצורך הגשת כתב אישום בגין עבירת האונס מהווה טעם ראוי לכריתת הסדר טיעון? כאמור, בית-המשפט ידחה הסדר טיעון אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה, גם כאשר התביעה פעלה בתום-לב (פס"ד פלוני). החלטת התביעה מתבססת על סמכותה מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, אשר דורש שני יסודות מצטברים לשם קבלת ההחלטה האם להעמיד לדין או לחילופין לערוך עסקת טיעון: האחד, קיומן של ראיות מספיקות להגשת אישום המקימות סיכוי סביר להרשעה – בענייננו, כאמור, לא השתכנעה התביעה כי בידיה ראיות מספיקות להרשעה בעבירת האונס, והשני – קיומו של עניין לציבור בהעמדה לדין – בענייננו, ישנו עניין לציבור בהרחקת אנסים מסוכנים מן החברה או למצער להענישם כיאות. ב.) מהו היקף הביקורת השיפוטית על החלטת התביעה לערוך הסדר טיעון בנסיבות דנן? מתחם שיקול הדעת הנתון לתביעה, המתבסס בין היתר על בחינה ראייתית-