תוכן ענייני מבוא
– 3
מהי זכות הצבעה 4
מימוש זכויות הצבעה ואופן ההצבעה 5
ההפרדה בין בעלות ושליטה בחברות ציבוריות 6
זכויות הצבעה ומידת ההפרדה בין בעלות לשליטה — 8
ההפרדה שבין בעלי המניות להנהלה – 10 משטר בעל המניות הגדול אל מול משטר המנהלים – 11
שוויון בזכויות הצבעה ובריאות שוק ההון –12
סיכום ומסקנות 13
רשימה ביבליוגרפית -14
תקציר החברה בעירבון מוגבל היא אשיות משפטית נפרדת הממלאת תפקיד חשוב בחיי הכלכלה והחברה המודרנית. בסוגיות של מבנה ומשטר באה מגמה זו לידי ביטוי במגבלות שהטיל הדין על בעלי המניות. בכלכלה מודרנית בגלל קיומן של מניות בחברה, יש תופעה מעוררת עניין של הפרדה בין מרכיבי הבעלות: סיכון העושר בכדי לקבל רווחים מצד אחד, והניהול – השליטה בנכס מצד שני.
בד"כ בידי בעלי מניות נשאר רק מאפיין הבעלות הראשון: סיכון העושר בכדי לקבל רווחים. בהתאם לדיני החברות אין בעלי המניות מנהלים את החברה וסמכות זו הועברה לדירקטוריון המנהל את החברה אשר סמכותו נאצלת ישירות ממסמכי התאגדות החברה . יש להבדיל בין התפקיד של בלעי מניות בחברות קטנות לבין תפקידם בחברות גדולות. בחברה קטנה, בה מסדר בעלי מניות קטן, יש השפעה רבה לבעלי מניות, ולרוב ממלאים תפקיד פעיל בניהול עסקי החברה. לעומת זאת, בחברה גדולה, שמניותיה נסחרות בבורסה, קיים פיזור גדול שלמניות בין מספר רב של בעלי מניות, ולבעל המניות הקטן אין השפעה על המתרחש בחברה. למעשה, מוקנית שליטה בחברה לבעלי מניות. בעלי מניות מחליטים באסיפה של בעלי מניות באמצעות זכויות הצבעה, ולכאורה, יכולים להשפיע על המתרחש בחברה                               .
במציאות, בעיקר בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה, חל פיחות הולך וגובר במעמדם של בעלי המניות. בעלי המניות אינם משתתפים כלל בהצבעה או שמשתתפים בהצבעה רק באמצעות מיופי כח, שהומלצו ע"י הדירקטוריון של החברה ופועלים לפי הוראותיו (החלשת השפעתן של זכויות ההצבעה הביאה להחלשת מעמדם של בעלי המניות בחברה). כך שסוגית השליחות מקבלת צביון שונה לחלוטין: בעיית השליחות המודרנית, דהיינו, "בעיית הנציג" שסבה סביב יכולתם המעשית של בעלי המניות להבטיח שמנהליה ישתמשו בכוחם הרב לטובת בעלי המניות. נוכח פיזורו הרב של הון החברה בין בעלי מניות רבים קיים ספק ליכולתם של בעלי המניות להפעיל פיקוח כלשהו על המנהלים באמצעות סמכויות מינוי ופיטורים או באמצעות שנוי מסמכי ההתאגדות.
בהתאמה מתעורר הצורך לשוב ולבדוק את נושא המבנה והמשטר, כדי להבטיח קיומם של מנגנוני ריסון ופיקוח אפקטיביים של ההנהלה במציאות של בעלי מניות מפוזרים.
פתרון אפקטיבי וכללי יותר לבעיות ההפרדה בין הבעלות והשליטה יכול להימצא דווקא בהתערבות משפטית המשפיעה על תופעת פיזור המניות, ולא בניסיון להטיל אחריות על מנהלים שהפרו חובותיהם.