נזיקין, עוולת רשלנות , הדיון בחובת הזהירות המושגית והקונקרטית

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
ציון 95
שנת הגשה 2010
מספר מילים 1765

תקציר העבודה

האירוע שלפנינו עניינו ברשלנות, הפרה חובה חקוקה. שי – באמצעות הוריו (להלן: "התובעים"), יתבעו את "חברת הצעצוע בע"מ" (להלן: "נתבעת 1"), איריס-  הממונה מטעם משרד התמ"ת (להלן:
"נתבעת 2").דורון הממונה על איריס (להלן: "נתבעת 3").
מדינת ישראל, משרד התמ"ת (להלן:"נתבעת 4"). חברת "צעצועים לכל ילד" (להלן:"נתבעת 5"). הנזק שנגרם:גופני – נכות קבועה (להלן: "הנזק"). ככלל, יש צורך להראות שנגרמה עוולה על מנת להקים עילה בדיני נזיקין. כאשר מדובר בעוולת הרשלנות, לעולם אין מדובר ברשימה סגורה ובית המשפט ממלא את תוכן החובה. עוולת הרשלנות הינה עוולת מסגרת ויש להוכיח את יסודותיה במצטבר, תוך בחינת השאלות העולות להוכחתה, והן:
שאלה 1: האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק – תשובה לעניין זה נמצא במבחן הצפיות. שאלה 2: האם הופרה  חובת הזהירות (התרשלות). שאלה 3: האם הפרת החובה היא שגרמה נזק לניזוק.(טומן בחובו את הקש"ס). השאלה ראשונה חובת הזהירות שנקבעה  בפס"ד גורדון,  לחובה זו שני היבטים:
ההיבט העקרוני-זהירות מושגית, שבו נשאל אם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות, האם אדם סביר צריך היה לצפות להתרחשות הנזק, לא כל נזק שניתן לצפותו צריך לצפותו דהיינו מבחן צפיות (טכני). צפיות נורמטיבית – במקום שקיימת צפיות טכנית, תבוא הצפיות הנורמטיבית על מנת לצמצם את היקפה של האחריות הטכנית. לחובת הזהירות המושגית דרושים שני תנאים, הראשון: עמידה במבחן הצפיות כפי שפורט לעיל, השני: קיומם של יחסי שכנות כפי שנקבעו בפס"ד לוי. נתבעת 1: התובעת תטען כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות ביודעה כי המובייל טומן בחובו סכנה וזאת ניתן לראות בהודעת משרד התמ"ת לנתבעת, שהסתפקה במדיניות היצרן. אדם סביר היה צופה מבחינה טכנית את הסכנה הכללית. נראה כי הנתבעת תתקשה לסתור את חובת הזהירות המושגית, תוסיף התובעת כי מבחינה נורמטיבית על הנתבעת לשאת בחובת זהירות, שכן ראוי כי תצפה נזק שעלול להיגרם.
נתבעות 2+3+4: במקרה דנן נדון בנתבעות שבכותרת במאוחד. התובעת תטען כי הנתבעות פעלו/חדלו מלפעול כפי הנצפה מהן ולא פיקחו על היבואן כראוי ופעלו בצורה בלתי סבירה, הנתבעות ידעו על כך שמדובר בצעצוע המיועד לילדים ורק משום כך שומה עליהם לנקוט אמצעי זהירות, הנתבעות יטענו כי אין ביניהן יחסי שכנות (אדון בכך בהמשך) ולכן אין יסוד לחובת הזהירות.
נתבעת 5: התובעת תטען כי חלה חובת זהירות מושגית על הנתבעת (ראה לעיל) שכן כל אדם סביר –