פרק 1- מבוא: יח'
1 ,יח' 4 ,מאמר 1.3 ,מאמר 1.5
מנהל ציבורי: ארגון וניהול של בני אדם וחומרים להשגת מטרות הממשל ,האומנות והמדע של הניהול כפי שהם מיושמים בענייני המדינה.2  היבטים מרכזיים: 1
.העיסוק בתחום הניהול 2.השייכות לסקטור הציבורי ומערכת היחסים בינו ובין הפוליטיקה.מאפיינים כללים: המנהל הציבורי הוא הזרוע הביצועית של הממשל וכמו כן הראי המשקף את דמותו של הממשל. למנהל הציבורי רצון משל עצמו ולכן קשה בשל שמרנותו לשנות אותו בהתאם לשלטון הנוכחי.המנהל בישראל מורכב מגופים שלטוניים בעלי מאפיינים שונים , הוא כולל משרדי ממשלה,רשויות מקומיות,חברות ממשלתיות (חברת חשמל) ורשויות סטטוטוריות (רשות הדואר).השוואה בין הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי- דומה: עוסקים בארגון , מאמץ מתואם להשגת מטרה משותפת# בעיות ומטרות דומות-השגת יעילות ואפקטיביות או הנעת עובדים #מערכת מושגים משותפת( מטרות,שיתוף פעולה,מבנה ארגוני,חלוקת עבודה,סמכות,שלטיה,פיקוח)#בסיס תאורטי ומחקרי משותף.מנהלים בסקטור הפרטי והציבורי דומה: תפקידי המנהל# קביעת אסטרטגיה לארגון:קביעת יעדים וסדר עדיפויות #ניהול רכיבים פנימיים :הכוונת עובדים ושליטה על תפקוד חלוקת עבודה,איוש משרות,וכוונת עובדים #ניהול קהלים חיצוניים: עבודה על חברות אחרות ,שיתוף פעולה ,עבודה עם אמצעי תקשורת ועם ציבור, קבלת קהל.
שונה:
מנהל עיסקי מנהל ציבורי מניע היסוד חותר להפיק רווחים בשוק תחרותי ,פועל על בסיס תחרותי ושירותיו בלעדיים אינו פועל למטרת רווח,אלא כדי לשפר את רווחת החברה כולה.אינו פועל על בסיס תחרותי ושירותיו מונופול' באופיים .הוא משרת ערכים חברתיים המעוגנים בחוק ולכן הצדקת קיומו היא מעצם היותו הזרוע הביצועית.
תוצאות מעורבות שאיפתו לשרת את  קהל לקוחותיו ולא את כל החברה כדי לזכות ברווח מופקד להגן על האינטרס הציבורי ולדאוג לו ולשרת את כל החברה ,תוך כדי  תפיסת החברה כחטיבה אחת, אך יחד עם זאת פגיעה בקבוצות מסוימות.
הערכת תוצאות שיקולי רווח והפסד- שיקול עיקרי להערכת תוצאות , החלטות ויעדים- מאזן ודו"ח רווח והפסד .קל להעריך את התוצאות כמעט בלתי אפשרי לבדוק את מידת ההצלחה של הארגונים הציבוריים ( חינוך,קידום,שיפור,עידוד) שוק תחרותי ניתן למדידת "טיב שירותים" ע"י התחרות העסקית  הרבה . הקהל בוחר את הספק,יש תחרות,אך יחד עם זאת יש חשש לפשיטת רגל בשל ניהול כושל לא ניתן לדעת ולמדוד את טיב השירותים שהמנהל מספק כיוון שהם מונופול , אך הוא לא נתון בסכנת פשיטת רגל טובין ללא שוק לא קיים בשוק העסקי ייצור טובין, מוצר המיוצר ע"י השוק העסקי משלמים כדי ליהנות ממנו המנהל הציבורי עוסק בייצור טובין-מוצר ציבורי(ביטוח לאומי,פינוי אשפה) לא ניתן למנוע מאדם שלא שילם את ההנאה מאותו מוצר.
תוצאות לא בכל מחיר רק השגת תוצאות לא רק השגת תוצאות, השגת תוצאות בדרך לגיטימית במסגרת החוק ,דואג לרווחת כל התושבים , ללא הבדלי ,ללא אפליה ופרוטקציה ,נהלי עבודה וכללים התנהגות קבועים המסרבלים את עובדי המנהל ומונעים מהם התנהגות לא הולמת.
עוד שוני:
זמן: טווח ארוך,מאפשר התחשבות בהתפתחות השוק,חידושים טכנולוגים והשקעה בארגון .
משך השירות: כהונה לתקופה ממושכת מדידת הישגים: אמת מידה היא השורה התחתונה הנבחנת מגבלות כ"א : חופש פעולה (גיוס,קידום,תגמול,פיטורין) הגינות ויעלות : יעילות חשובה מהגינות חשיפה: אין חשיפה לביקורת תפקיד התקשורת: לא חשופים לתקשורת שכנוע והכוונה: אחראים כלפי בעלי המניות אין פיקוח של גוף חיצוני.
השורה התחתונה מופיעה בדו"ח רווח והפסד .
זמן: בד"כ קצר , שיקולים פוליטיים מכתיבים אותו משך השירות: כמשך השלטון המכהן מדידת הישגים: אין אמת מידה מוסכמת מגבלות כ"א : אין חופש פעולה הגינות ויעילות: הגינות חשובה מיעילות חשיפה: נתונים לביקורת הציבור תפקיד אמצעי התקשורת: חייבים לשתף פעולה שכנוע והכוונה: מפשרים בין עמדות,משכנעים יותר מנותני פקודות, אחראים כלפי מקורות סמכות. פיקוח הפרלמנט ובתי המשפט: פיקוח חיצוני צמוד נקראים להגן על מעשיהם ולהסביר מעשים ומחדלים שורה תחתונה: אין בד"כ שורה תחתונה אליסון: אפשר לשפר תפקוד של ארגונים ציבוריים אך לא תוך כדי העתקת שיטות ניהול מהמגזר העסקי,אלא פיתוח מודעות לתפקיד המנהל הכללי בשירות המדינה .רוברט בן 1988: "ניהול תוך כדי גישוש" גישה זו ממליצה הימנעות מתכנון מפורט וזהיר של כל צעד ,אלא שימוש ביעדים לטווח בינוני ולמידת הרעיונות וניסיונם.,ליטול סיכונים . בוזמן: לדעתו אין ארגון שאינו ציבורי,כולם מושפעים מסמכות פוליטית ולכן אין להבחין בין ארגונים לפי כוונת רווח או השתייכות מיגזרית , אלא לפי בולטות של תכונות ציבוריות במילוי תפקידים.
תחום התערבות הלגיטימית של הממשל בחיי החברה ובמשק: את השיקולים השונים או ההצדקות ניתן לחלק ל-4
קטגוריות:
-1. שיקולים כלכליים-התערבות הממשל נקבע בהתאם ליעדים מקרו-כלכליים אותם הממשל מבקש להשיג.
תחום התערבות יושפע מתפיסתו הכלכלית של קובע המדיניות. קיימת הצדקה כלכלית להתערבות הממשל במשק בהתקיים התנאים הבאים: א. קיים כשל שוק. ב. הממשל יכול לפתור כשל שוק זה. 2. שיקולים ניהוליים-מי יספק טוב יותר את המוצר הסקטור הציבורי או הפרטי. ניתן להיעזר במגוון קריטריונים: המחיר, איכות, טיב השירות, זמינות, נגישות, גמישות לשינויים.3. שיקולים אידיאולוגיים-תפיסות אידיאולוגיות שונות נבדלות בהגדרתן את תחום ההתערבות הלגיטימי של הממשל. בקצה אחד-גישה ליברלית קלסית-המדינה כ"שומר לילה"-המדינה היא רע הכרחי. תפקידיה הם רק שמירת הסדר הציבורי.
הגבלת חירויות הפרט מותרת רק אם מימושן עלול לפגוע בחירויות של פרטים אחרים.
מדגישה אחריות אישית וחירות הפרט ומתנערת מאחריות למצבם של מי שאינו יכול לעזור לעצמו. בקצה השני-שיטה סוציאליסטית-של בעלות המדינה על אמצעי הייצור ו"כלכלה מתוכננת". אחריות קולקטיבית, ע"מ להשיג שיווין מותר לפגוע בחירות, הפרט תחת חסות החברה. מדינת רווחה- שיטה אשר משלבת בין שתי התפיסות, אך מדינת רווחה רוצה להבטיח לכל פרט בחברה אמצעי קיום בסיסיים. הרעיון הוא ליצור רשת ביטחון שאיש לא יפול ממנה. מדגישה אחריות קולקטיבית וסולידריות חברתית. מומשה לראשונה ע"י הקנצלר ביסמרק, אבי גרמניה המודרנית. 4.שיקולים פרגמטיים-שיקולים מעשיים, צו השעה.
הפרטה-העברת נכסים או אספקת שירותים מבעלות או משליטה ציבורית לבעלות או לשליטה פרטית. פעולות מסויימות שאינן שלטוניות ניתנות לביצוע ע"י הסקטור הפרטי בהצלחה רבה יותר מאשר ע"י הסקטור הציבורי. סמל של גישה המעניקה לחירות הפרט מעמד של ערך מועדף וקוראת לקטנת המגזר הציבורי ולצמצום תחומי התערבות התמיכה בהפרטה החלה בשנות ה-80 בבריטניה בתקופת כהונתה של מרגרט ת'אצר,ובתקופתו של רונלד רייגן בארה"ב. ננקטו צעדים להעביר תחומי פעילות ציבורית לאחריות הממשל המקומי הקהילה והפרט.
המגזר השלישי (מאמר
1 .3 )היינו ארגון התנדבותי,שפעילותו מתקיימת מכ-10% מתקציב המדינה ואינם פועלים למטרת רווח , הוא מכיל בתוכו ארגונים מתחומים שונים וזאת בהתאם לאופיו ההטרוגני של החברה הישראלית. המגזר השלישי  נחלק למס' תחומים (דת,חינוך ומחקר,פילנתרופיה,רווחה ותרבות ונופשה) והיינו בעל 2 תפקידים מרכזיים (מאקרו):הספקת שירותים-בעקבות מדיניות הרווחה שהודגשה  בשנות  ה-50,המדינה פיתחה והפעילה מערכת שירותי רווחה שונים .במשך הזמן המדינה העדיפה להעביר את תפקידי הרווחה לארגונים וולנטרים ,דבר שיצר יחסי גומלין ע"י מימון ממשלתי,אך יחד עם זאת גם יצירת תלות במדינה,אשר ענו באופן ספציפי ואינדבידואלי לצורכי  קבוצות השונות באוכלוסיה ובעיקר החלשות שבהן -זהו אחד מיתרונות המגזר ה-3.פיתוח חברה אזרחית- המגזר השלישי ממלא תפקידים פוליטיים חברתיים רבים כגון:שימור וקידום ערכים ,שימור אורח חיים מסורתי ובמקביל שיפור פני החברה,שיתוף הציבור בחיי החברה והקהילה,חופש ההתאגדות על בסיס אינטרסים ונושאים משותפים (קידום הפלורליזם), וכמו כן ריסון השלטון ויצירת "הון חברתי ".
החברה האזרחית מפקחת על מוסדות השלטון וזוכה לייצוג של המערכת הדמוקרטית.ברמת המיקרו המגזר השלישי ממלא 3 פונקציות: הספקת שירותים- פונקציה הכוללת שירותים במגוון רב של תחומים שניתנים באופן ישיר(מעונות) או באופן עקיף ושהמדינה לא מספקת ואופן הספקת השירותים הוא רב ושונה וניתן בהתאם לסוג השירות במימון ממשלתי , או ע"י תרומות.  פונקצית סניגור- בעיקר משמשת כניסיון להשפיע על החלטות ומדיניות ממשלתית ע"י פעילות שדולה ולובי ומתרכזת במקבלי ההחלטות הפורמלים וכוללת דרכי פעולה ואסטרטגיות שונים. פונקצית המימון-אופן פעולתה היא בעיקר בקרנות . פונקציה זו היא עקיפה ומשמשת לגיוס כספים שוטף והענקת מענקים לפי מטרות הארגון אותו היא מגייסת.
*תרומת ארגונים וולונטרים לפיתוח חברה אזרחית-א)משמרים ומקדמים ערכים חברתיים. ב)מהווים אפיק מרכזי לשיתוף הציבור בחיי החברה ולהגברת תחושת הקהילתיות.
ג) התאגדות על בסיס אינטרסים משותפים מונעת תהליכי בידוד ומסייעת בשיזור בין קבוצות. ד)…