מבוא
עבודה זו עניינה ניתוח סיקור האירועים- רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל ורצח השר רחבעם זאבי ז"ל, כפי שטופלו בתקשורת הכתובה בישראל.
הגישה המנחה אותי בעבודה זו הנה הגישה התרבותית הגורסת כי תקשורת המונים מעבירה ערכים ועמדות דומיננטיים באמצעות נרטיבים ומיתוסים שאותם היא מפיצה בתרבות ספציפית. הסיקור החדשותי מציב בצורתו הנרטיבית אירועים במציאות החברתית, בכך שהוא חוזר עליהם במסגרת מיתוסים ונרטיבים ידועים (נוסק,1994). הרעיון הבסיסי ביותר לצורך הבנתה של עבודה זו הוא כי לסיקור חדשותי יש משמעות תרבותית. תקשורת ההמונים כחלק ממערכת התרבות בחברה נתונה, בסיקור אירועים משברים, עושה שימוש בנרטיבים ובמיתוסים הנפוצים בחברה בה היא פועלת.
שאלת המחקר והטענה המרכזית  להלן שאלת המחקר בהתאם לנושא העבודה ולמסגרת התיאורטית (הגישה התרבותית):
אילו רבדים תרבותיים-חברתיים ניתן לחשוף בסיקור התקשורת הכתובה בישראל את רצח רבין ורצח זאבי, בהתאם להקשר ההיסטורי השונה-תקופת שלום ותקופת מלחמה?
הטענה המרכזית היא כי למרות שרבין נרצח ע"י יהודי בתקופת שלום ואילו זאבי נרצח ע"י פעיל טרור בתקופת מלחמה, סיקור שני אירועים אלה יהיה סיקור נרטיבי דומה מפאת אופי פעולתה של התקשורת, שעיקרה שימוש במיתוסים ונרטיבים כגורמים מעצבים של הזהות הקולקטיבית של חברות ובכללן החברה הישראלית.