בשחר האנושות הייתה חשיבות לכושר הניידות ולכוח פיסי. בשתי תכונות אלה הייתה לגברים עדיפות. תופעות פיסיולוגיות החלישו את כוחן הפיזי של הנשים, אף כי הן נטלו חלק בפרנסת השבט, בעיקר בעבודת הלקט. מפאת כוחן הפיסי המועט יותר לא התאפשר לנשים ליטול חלק במלאכת הציד ובהגנה הפיסית על השבט, ושתי אלו הפכו למשימות גבריות.
על סמך יחסים אלו הגבר היה זה שעיצב ויצר את החברה בדמותו ובצלמו, בידיו רוכז הכוח הכלכלי והפוליטי, והוא שקבע את אמות המידה החברתיות. לכן יחס החברה לנשים הוא יחסו של הגבר לנשים. יתרה מזאת, כיוון שהתרבות האנושית היא גברית, הרי גם תפיסתן של הנשים את עצמן הושפעה באופן ניכר מהאופן בו תפסו אותן הגברים. הסיטואציה החברתית בה נעשתה התצפית הייתה –