החוג למדע המדינה 'תוכנית הצפון' והפער החברתי-מרחבי בתל אביב עבודה במסגרת הקורס 'פוליטיקה ומשטר בישראל' סמסטר א', תש"ע
4 בינואר 2009
תוכן העניינים
מבוא –..עמ'
3 רקע
היסטורי .עמ'
4 פרק א' – ניתוח על פי הגישה הפונרציונאליסטית
1 . הגישה הפונקציונליסטית -..עמ' 5
2 . ניתוח 'תוכנית הצפון' לפי הגישה הפונקציונליסטית עמ' 6
פרק ב'- ניתוח על פי הגישה הפוסטקולוניאלית
1 . הגישה הפוסטקולוניאלית -.עמ'
8     2. ניתוח 'תוכנית הצפון' לפי הגישה הפוסט קולוניאלית –…עמ' 9
סיכום ומסקנות –עמ'
1 2
בבליוגרפיה ..עמ'
1 3
מבוא
בעבודה זו ברצוני לעסוק בנושא 'תוכנית הצפון' של פטריק גדס שהתוותה עבור תל אביב בשנות העשרים והשלושים של המאה התשעה-עשרה והיוותה התשתית לאופן תכנונה מאז ואילך.
ברצוני לבחון האם, ובמידה וכן – כיצד, השפיעה תוכניתו של גדס על הפילוג הדמוגרפי בעיר?
את שאלת המחקר אבחן באמצעות הגישה הפונקציונליסטית, אטען כי הקבוצה שהקימה ותכננה את העיר ייצגה קבוצה המקדמת אינטרס משותף במסגרת המערכת הקיימת. מתוקף יתרון עצמתה של קבוצה זו, שהייתה חזקה מקבוצות אחרות באזור, ומיכולתה להשפיע הצליחה לקדם את העיר החדשה, תל אביב, בהתאם למאפיינים בהם דגלה וכך שתשרת את צירוף האינטרסים של חבריה. טענתי היא, אם כן, שתוכנית גדס היוותה תולדה של האינטרסים של הקבוצה הדומיננטית, מתוך כך 'קיפחה' את השכונות שסופחו לאחוזת בית בתחילת שנות העשרים וכתוצאה מכן הפער המעמדי-חברתי בין האזורים בעיר.
בראי הגישה הפוסט קולוניאלית אטען כי השיח בישוב היהודי ,בזמן הקמתה של תל אביב, נסוב סביב חזון אירופאי הנתפס כמתורבת וראוי. זאת בעוד אורח החיים המזרחי (בשלב זה מתייחס בעיקר ליוצאי תימן), המסורתי וה'לבנטיני' נתפס כנחות. מתוך השיח הזה, לטענתי, מגיעה תוכניתו של גדס, ארכיטקט סקוטי, הדוגל בחזון זה ממש, וכך יוצר תוכנית לחלקה של העיר הנתפס בעיניו כתואם את השיח הדומיננטי, הוא שכונת אחוזת בית, ומתעלם כמעט לחלוטין ממשכנות העוני הלבנטיות המסופחות אליה עם הפיכתה הרשמית ל'תל אביב'. לעניות דעתי בחירתו להפריד בין האזורים בתכנית העיר גרמה להגדלת הפער החברתי בין האזורים בעיר.  במהלך העבודה אציג ראשית רקע
היסטורי קצר שלאחריו אפרט כל גישה בפירוט. אחרי כל גישה אציג ניתוח המבוסס עליה, ולבסוף סקירה קצרה של המצב כפי שהתפתח במהלך השנים. לאחר מכן אציג את מסקנותי בהתבסס על הטענות שהוצגו קודם לכן.