תואר שני.. התמודדות עם אבדנים בזקנה: תרומתם היחסית של משאבים אישיים,דפוסי התמודדות וגורמי תמיכה חיצוניים

תקציר העבודה

מבוא:
השינויים הדמוגרפיים  לצד העלייה בתוחלת החיים בעשורים האחרונים הביאו לעלייה גלובלית של שעור הקשישים באוכלוסייה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization,2008) שיעור הגידול בקבוצת בני 65 + הוא הגדול ביותר. מחד גיסא, העלייה בתוחלת החיים הינה תוצר של שיפור טכנולוגי והתייעלות של מערכות בריאות אך מאידך גיסא גידול השיעור של האוכלוסייה המזדקנת עלול לגרום לקשיים בקרב הגופים הממונים על הטיפול בקשיש. ע"פי הערכות של ארגון הבריאות, בני המשפחה של הקשישים הנזקקים לטיפול ממושך וכן גורמים מקצועיים העוסקים בתחום טיפול בקשיש יתקשו להדביק את העלייה בצרכים בתחום זה  ללא הערכות הולמת ברמה המדינית.
            תהליך הזקנה טומן בחובו קשיים רבים שעלולים לסכן את רווחתו הנפשית של הזקן אשר נאלץ להתמודד עם קשיים אלה.במהלך ההזדקנות צפויים לאדם שינויים רבים : אובדן בן זוג, שינוי סביבה חברתית, אובדן משאבים פיזיים וכד. כל אלה דורשים מהאדם הזקן הסתגלות למציאות חיים שהשתנתה, כשהאיום שמלווה את הזקן הינו אובדן זהות ועצמאות פיזית ורגשית. כפי שמציין בספרו ד"ר מריאן רבינוביץ (גילו של אדם,2003) " גם במסגרת השחוקה והאבדנים, כל עוד האדם עצמאי ומסוגל לשרת את עצמו – הזקנה יש בה יופי והוד. אולם, כאשר האדם הופך להיות תלוי והפונקציות ההכרתיות והרגשיות נפגעות – החיים הופכים להיות התמודדות יומיומית והכנה לקראת המוות."             בשנים האחרונות התמקדו חוקרים רבים בחקירת הבדלים בינאישיים באשר למידת העמידות מול מצבי דחק (Antonovsky,1979). המחקרים העלו שבעוד שאנשים מסוימים מסוגלים להתמודד במצבי דחק מבלי שתהא לכך השפעה שלילית על מצב הבריאותי ואיכות חייהם, התמודדות האחרים הובילה לפגיעה באיכות חייהם ובריאותם הנפשית ו/או פיסית. בעבודה זו אנו נציג סקירת ספרות תיאורטית  העוסקת בהתמודדות עם אובדנים בזקנה תוך תאור תרומתם היחסית  של משאבים אישיים, דפוסי התמודדות וגורמי תמיכה חיצוניים.