א.      כ"ץ ודיין מבקשים לבדוק את המחקר של לאנג ולאנג ולראות מה הדברים שהם מצאו בשטח ואילו דברים חמקו מעיניהם?
פותחים את המאמר בשאלה: מה ראו בני הזוג לאנג?
·         הם נדהמו להיווכח שהטלוויזיה הפיחה רוח חיים באירוע מקוטע ומשעמם– הטלוויזיה יצרה דרמה. ·         הם הופתעו לראות עד כמה הטלוויזיה סילפה את המאורע "האמיתי". יכולת הבניית המציאות כוללת: (א)   הטיה טכנולוגית : צוות ההפקה סידר באופן סלקטיבי את אמצעי הצילום. מה כל זווית תתעד.
(ב)   הטיה באמצעות הפרשנות שנותנת מבנה ומשמעות לאירוע. (ג)    ארגון מחדש של העולם "האמיתי" כדי שיתאים  לדרישות המדיום הטלוויזיוני. (ד)   מאמץ לענות על ציפיות הצופים: הצופים מצפים למאורע מסעיר ומרגש והטלוויזיה מספקת להם את הסחורה.
·         הוטרדו מכך שהטלוויזיה לא הזכירה את ההקשר הפוליטי של האירוע: מה הייתה המשמעות של ביקור הגנרל? הטלוויזיה הסתפקה בהיבט "חגיגי". לאירועים טלוויזיונים יכולות להיות השפעות פוליטיות והתקשורת בוחרת צד במקרה הזה ולא מציגה נתונים אובייקטיבים. ·         שיערו שצופי הטלוויזיה עלולים להיות פגיעים במיוחד כי הוא מקבל את המציאות שמובנית לו ע"י הטלוויזיה. בעוד שהצופים בזמן אמת יכולים להשוות את התחושות שלהם לאנשים שנמצאים לידם. התכנון של האירוע בסופו של יום היה כושל. לוח הזמנים של האירוע הותאם לשידור, לקהל הצופים בבית, יותר מאשר לקהל שהגיע למקום. משמע, הבחינו עד כמה הטלוויזיה מיטיבה עם צופיה על חשבון הקהל בשטח.