א.      המאמר של לוונטל משתייך לאסכולת פרנקפורט.
חברי האסכולה פיתחו תאוריה חברתית המבוססת על מרקסיזם, על הפילוסופיה של הפילוסוף הגרמני בן המאה התשע-עשרה פרידריך הגל ועל היבטים פסיכואנליטיים, אקזיסטנציאליסטיים. הם השתמשו בעקרונות מרקסיסטים בסיסיים, כמו המטרייליזם ההיסטורי, על מנת לנתח את היחסים החברתיים בתוך חברה קפיטליסטית. גישה זו המוכרת כתאוריה ביקורתית הניבה מאמרי ביקורת רבים שפורסמו ב"מגזין למחקר סוציאלי" של "המכון למחקר חברתי בפרנקפורט". בין הנושאים שהעסיקו את חברי האסכולה היו יחסים בין אנשים ומוסדות, ניתוח-על של החברה באמצעות הכלכלה, הפוליטיקה ושיטות חברתיות. הם ביססו את המושג "פילוסופיה חברתית" בשלבם בעיות פילוסופיות בבעיות אמפיריות. בנוסף יצאה התאוריה של חברי האסכולה נגד תקשורת ההמונים ונגד תעשיית התרבות (מונח שנתבע על ידי אדורנו והורקהימר והתייחס למכלול פעילות התקשורת) אשר הגדירה והכתיבה, לטענתם, את המושגים שבהם משתמש הציבור הרחב בדרכי החשיבה שלו ובראיית עולמו.
מאמרי הביקורת של חברי האסכולה ייחסו לתקשורת ההמונים ולתעשיית התרבות מעמד של שליטה אידאולוגית ההורסת את האינדיבידואליות של היחיד ואת הפוטנציאל למהפכה בקרב מעמד הפועלים.
לוונטל מתנסח בצורה שלא מתאימה לאסכולה ממנה הוא בא – מה שמעיד על גמישות מחשבתית ומושגית של החוקרים, הם מגשרים על אסכולות שונות. כל אחד שואל מושגים מהאסכולה "שלידו". העניין שיש לנו בתרבות הפופולארית, בסלב, באישים וידוענים – עם מי הם יוצאים? איך הם חיים? – הולך והופך פופולארי בקרב הציבור.