תפקיד הבגד במופעי הבלט החצרוני בחצר לואי ה- 13, על פי עיצוביו של דניאל ראבל

תקציר העבודה

תיאטרון הבארוק
2 001, עבודה פרו-סמינריונית בנושא תפקיד הבגד במופעי הבלט החצרוני בחצר לואי ה- 13, על פי עיצוביו של דניאל ראבל לתואר ראשון                                                                                                                תוכן העניינים

1 .      מבוא   —        2

2 .      פרק א' – הבלט החצרוני בתקופת לואי ה- 14 –    3

3 .      פרק ב' – קולקציית התלבושות של דניאל ראבל למופעים בחצר לואי ה- 13      6

4 .      פרק ג' – ניתוח תלבושות לדוגמה מהקולקציה, להמחשת משמעותן במופעי הריקוד              —   8
5.      סיכום    –      11

6 .      ביבליוגרפיה   –      12
מבוא דניאל ראבל (Daniel Rabel) היה צייר ומעצב מקרב אנשי החצר של לואי ה- 13, כותבת מארגרט מ.
מקגאוון. אביו היה אינטלקטואל ובאחרית ימיו אף רכש לו שם כצייר דיוקנאות בחצר.
ראבל עבד מימי נעוריו בבידור החצרוני והכיר חיים אלו מקרוב. על פי הדפים והרישומים בקולקצייה שלו, הוא החל לעצב תלבושות עוד בסוף המאה ה- 16 (ככל הנראה ב-1580), אך המופעים המוזכרים בה הועלו רק בתחילת המאה ה- 17, ואם לדייק – אזי מדובר ככל הנראה בשנים 1614-1634.
עבודה זו עוסקת בשאלה "מהו תפקידו של הבגד במופע ה"באלה דה קור" (Ballet de coure”"), וכיצד הוא ממחיש את חשיבות המונרכיה והמסרים החברתיים, אותם רצה בית המלוכה להעביר לנתיניו בתקופת לואי ה- 13 ". הדיון בנושא ייערך על סמך מספר הנחות יסוד אותן אציג להלן, ויודגם באמצעות קולקציית התלבושות של דניאל ראבל.
 אחת מהנחות היסוד שלי העולה ממספר מקורות היא, כי דניאל ראבל היה המעצב העיקרי והמשמעותי ביותר בחצר לואי ה- 13, ולכן עיצוביו מייצגים נאמנה את המונרכיה בחצר המלך ואת המסרים החברתיים אותם רצה בית המלוכה להעביר לנתיניו.
הנחה נוספת הינה כי למראה עינינו ישנה השפעה פסיכולוגית חשובה על אופן החשיבה שלנו ועל כן כל יסוד חזותי (ובעבודה זו הכוונה, כמובן, לבגד) הינו משמעותי ביותר עבורנו בקבלתנו אינפורמציה ומסר מהסביבה. בתפקיד מופעי הבלט החצרוני אדון בהרחבה בפרק הראשון של עבודתי – אך אציין כי אחד מתפקידיו החשובים של מעצב התלבושות, מלבד לעצב בגדים למופע ספציפי זה או אחר – היה להעביר מסר חברתי, ולרצות, להאדיר ולשבח את בית המלוכה. כזה היה דניאל ראבל – ואכן נוכל לראות בעיצוביו את הנשגב אל מול הגרוטסקי, שיבוא להדגישו, וכן אלמנטים נוספים שידונו בעבודה זו. חשוב לציין כי אחד האספקטים בהם אדון בנוגע למשמעות הבגד במופע, הוא הצורה בה יש לנתח את התלבושות לאור אלמנטים הקיימים בהן והעולים מהמסר אותו רצה בית המלוכה להעביר.
הדגמים אותם אנתח לקוחים מספרה של מ. מקגאוון, הכולל 188 סקיצות של ראבל לתלבושות, שהועלו בחלקן על הבמה, קולקציה רחבה מספיק על מנת להכיל סוגים שונים של מופע וללמדנו הרבה אודות סוגי המופעים והמופיעים בחצר המלוכה.
לאחר היכרות עם אופי חצר המלוכה בתקופת לואי ה- 13 ושל התנאים הפוליטיים והמסרים אותם הוא ניסה להעביר לנתיניו, מסקנתי היא כי ישנם שלושה יסודות עיקריים המלווים את בית המלוכה בתחילת המאה ה- 17 והנקשרים עם עיצוב הבגד למופעי הבלט: האחד הוא נשגבות בית המלוכה, אליה ניסה המעצב להגיע בין השאר דרך הפנטזיה. השני הוא נסיון לשוב אל הקלאסיקה של העת העתיקה – האלים והמיתולוגיה, לאור העובדה כי בתקופת הבארוק המלך נחשב כנציג האל עלי אדמות. היסוד השלישי הוא יסוד תקופתי ברור – האופנה הבארוקית – הבגד התקופתי, שיצור שייכות אצל הצופים וימנע ניכור טוטאלי של התלבושות הפנטסטיות, שלעתים הועלו על הבמה. יסודות אלו מהווים את הבסיס לתפקודו של הבגד במופעים, כאשר ניתוח התלבושות על פיהם, אותו אדגים בפרק ג' של עבודה זו, יענה על שאלת המחקר שלי בצורה מפורטת יותר.