בית הספר לתקשורת, יצירה וביקורת פרוסמינר בנושא:
תגלית יוצאת מהארון כשזהות יהודית וזהות מינית יוצאות לטיול תאריך הגשה: 01.09.2010 סמסטר ב’, תש”ע תוכן עניינים:
1 . הקדמה …3
2 . רקע
תיאורטי -.4-8
2 .1 מהי מורשת? -..
4
2.2 תיירות מורשת ..5
2.3 פרויקט תגלית כתיירות מורשת …5-6
2.4 תגלית “Rainbow” ותיירות גאה –. 6-7
2.5 זהות מינית במדינה יהודית -.
8
3 . שאלת מחקר וכלי המחקר …9-10
4 . פירוט ממצאי מחקר –10-13
5.
סיכום –..14-15
ביבליוגרפיה -..16-17
נספחים 18-23
תגלית “ריינבואו” ותיירות גאה החל משנת 2002, החלו לקדם טיולי תגלית המיועדים לקהילה הלהט”בית בלבד, אשר אחד מהוריהם לפחות הינו יהודי, וזאת בכדי להקל על בני נוער בקהילה.
המשתתפים בפרויקט הינם צעירים אשר מגדירים עצמם כלהט”בים. גם הסטודנטים והחיילים, המהווים את המשלחת הישראלית, הינם חברי הקהילה הלהט”בית. לצד ביקור באתרי מורשת יהודיים, הם מבקרים באתרים השייכים לקהילה הגאה ולתרבותה. כדוגמה ניתן לקחת את ביקורם בבית הפתוח בירושלים בו ערכו מפגש עם בני נוער להט”בים, המרכז הגאה בגן מאיר בתל-אביב, בו קיימו שיחה עם איתן פוקס וגל אוחובסקי אשר נחשבים לחלק ממנהיגי הקהילה, וצפו בסרטם “הבועה”, וכן, ביקור במקומות בילוי המזוהים עם הקהילה (כמו בר ה”אוויטה” ו”בית השואבה”).
החל מאמצע שנות התשעים חלה עלייה בהתעניינות בתופעת התיירות הגאה. חוקרים החלו לבחון את הנושאים השונים אשר משפיעים על הומואים ולסביות בטיוליהם, מבחינה תרבותית, חברתית, פסיכולוגית ובריאותית.
חברות רבות רואות בקהילה הגאה הזדמנות כלכלית, ובשנים האחרונות, מלונות, חברות תעופה, ואתרים תיירותיים, שמו דגש מיוחד על שיווקם לקהל זה. דוגמה למוקדי משיכת תיירים גאים הם האולימפיאדה הגאה, ומצעדי הגאווה הססגוניים במסגרת שבוע הגאווה בערים שונות בעולם (Callister, Clift & Luongo, 2002). תומאס רות’ (Roth,
2 004) מעלה גם את האיומים הכלכליים בפנייה לשיווק זה, וטוען כי חלק מהאוכלוסייה עלול לסלוד מאותן חברות או ארגונים המעודדים אליהם נהירה של תיירים גאים, וכן את גילויי בהם עלולים להיתקל התיירים, איום אשר יכול למנוע מתיירים להגיע למקומות מסוימים (שם).
האוכלוסייה הלהט”בית אשר “נמצאת בארון”, ושנטיותיהם המיניות אינן מוצהרות בפני בני משפחתם, חבריהם, ו/או מקום עבודתם, רואה בחוויית התיירות שלה את האפשרות היחידה לחיות את חייהם כפי שהיו רוצים, גם אם זה לזמן מוקצב ומועט. נראה כי תיירות גאה, מכוונת ברובה לאתרי בילוי כמו בארים ומסיבות של חברי הקהילה, אתרי זיכרון, כמו האנדרטה בברלין, וכן, בתי עסק כמו מסעדות, ספריות וידאו, חנויות בגדים וכדומה, השייכים ו/או מיועדים לחברי הקהילה, שבערים רבות בעולם, ממוקמים ברובע הגאה המוצהר שלהן (Callister, Clift & Luongo, 2002). בשנת 2001 התפרסמו בעיתונות ידיעות שונות בנוגע להקמת “רובע ורוד” באזור נחלת בנימין בעיר תל-אביב, שישמש מוקד לתיירות, מסחר ומגורים לקהילת הלהט”ב. נראה היה כי תל-אביב עומדת להצטרף לשורה של ערים תאומות בעולם המערבי, אך יוזמה זו של פוליטיקאים ואנשי עסקים מהקהילה הושקטה במהרה ולא יצאה לפועל (בלנק, 2003). מצד אחד, ישנם חוקים חדשים התומכים בקהילה הלהט”בית, אך מנגד, עדיין ישנם קיצוניים אשר מעוניינים לפגוע בחברי הקהילה, כפי שקרה במצעד הגאווה הירושלמי בשנת 2007. בשנה זו משרד התיירות אף תמך בקמפיין פרסומי הקורא לחברי הקהילה לבקר במדינת ישראל, אך נתקל באיומים רבים ואולץ להפסיקו (Harman, 2008).
במדינת ישראל אין הפרדה בין הדת למדינה, ורוב התיירות בה מורכבת מתיירים אשר מגיעים אליה בכדי לחוות את החוויה הדתית, תהיה אשר תהיה. תיירות גאה מהווה כעשרה אחוזים בתעשיית התיירות בעולם. יש לה נישה תיירותית בעלת ערך רב, רוב חברי הקהילה הינם בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע, והם מעוניינים הן בפן התרבותי שיש למקום להציע והן במקומות הבילוי והקניות בו. אמנם לא נערכו מחקרים ממוקדים בנושא התיירות הגאה בישראל, אך נראה כי ישנה עלייה גדולה במספר המבקרים הגאים במדינה, ובעיקר בעיר תל-אביב. בשנות התשעים לא היה בנמצא שוק מיוחד לתיירים הגאים, ועד לפני כשבע שנים השוק הורכב ממאות בודדות של תיירים, אך החל משנת 2004 ישנם אלפים אשר מגיעים לבקר בישראל (Harman, 2008).
| מילות מפתח | הומואים, זהות יהודית, זהות מינית, להט"ב, לסביות, מורשת, תגלית, תיירות, תיירות גאה, תיירים, תרמילאים |
| מקצוע/ות | תיירות |
| מספר מילים | 6175 |
| מספר מקורות | 15 |
| שנת הגשה | 2010 |