תקציר – ממן 13                שאלה 1 – מאמרו של גיאורג לוקץ – על יסורי ורתר הצעיר א.      מדוע וכיצד מבקר לוקאץ את הטענה שתנועת ההשכלה ותנועת הסער והפרץ נמצאות במצב של ניגוד קוטבי ?
תנועת הסער והפרץ מעניקה ביטוי עז וחופשי לתחושות סובייקטיביות אישיות, ולרגשות קיצוניים, כתגובת-נגד לרציונליזם הכובל של ההשכלה.
הפילוסוף יוהאן האמאן נחשב לאידיאולוג הזרם, ויוהן וולפגנג גתה היה מתומכיה החשובים. אל מול האפיונים הרציונאליים והאובייקטיביים של ההשכלה, הם רצו להביע תחושות אישיות מטרידות וקשות ונקודת-מבט סובייקטיבית על המציאות.
לדעת סופרי הסער והפרץ הערכים שהתהוו בעקבות השינויים הגדולים שהביאה איתה ההשכלה אינם משקפים היטב את החוויה האנושית, שאיננה רק הסתכלות שכלתנית קרה על העולם אלא יש בה גם רגשות עזים, הכוללים כאב וייסורים פנימיים, וכן שמחה ואושר. העולם מורכב משילובים בין הטהור והטמא. ספרות הסער והפרץ מייחסת ערך לדברים צנועים, טבעיים. למרות כל זאת, לוקאץ יוצא נגד אלו הטוענים, כי זרם "ההשכלה" ניצב בניגוד לזרם "סער ופרץ", כטענת הרומאנטיקנית מאדם פו סאטל. לוקאץ טוען, כי ההפרדה בין זרם ההשכלה, הדוגל בתבונה ושכל, לבין זרם סער ופרץ המדגיש את הרגש, ויש בו הלך רוח נגד רודנות התבונה, אינה נכונה כקו מפריד, אלא יש לראות אותן כתנועות משלימות זו את זו. ההשכלה, שאח"כ חדלה להיות מהפכנית, הושמצה ע"י ריאקציונרים מהפכניים. אולם הם שכחו, כי בראשיתה, ההשכלה והבורגנות החדשה היו ראש החץ של המהפכה. ההשכלה והתבונה עסקו בביקורת חריפה על הדת, הפילוסופיה התיאולוגית, מוסדות הכנסייה והשלטון האבסולוטי של האצילים. היא דגלה בחופש, אחווה ושוויון – ערכים אלו הם בהחלט יסודיים והכרחיים גם בזרם "סער ופרץ". גתה יצא נגד ההשתעבדות ל"כללים" המאובנים, ותמך בהופעת אינדיבידואליסטיות חמה ורגישה. אמנם יש והכללים שייכים לרציונל השכלי, אך אין לראות בכך את דחיית כל מעלות תנועת ההשכלה. ורתר שאף להצגת "האדם החדש", המצטייר הן כניגוד לחברת המעמדות ולבורגנות הקרתנית והן בניגוד להיעדר התרבות של המעמדות העליונים. לטענתו, רק בקרב העם נמצאת הגישה האמיתית לחיים. רק אנשי העם מבטאים את החיוניות האמתית, ולא הבורגנים המבוססים, ולא כל שכן האצילים. רעיון זה בוודאי אינו מנוגד לרעיונות ההשכלה הדוגלת בשוויון לכולם.