תכנית עבודה למורה לאזרחות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 25717
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

תקציר – תכנית עבודה למורה במקצוע אזרחות 96 עמודים של ניסיון שנצבר במשך שנה בשיעורי אזרחות במסגרת ה- PDS.
כל יחידת לימוד נבחנת במינסרות שונות:
מה הוא הידע קודם נידרש (על פי תוכנית הלימודים) ,  הרציונאל ללימוד הנושא , מטרות משרד החינוך, בתחום העמדות בכתב,  שיקולים מבחינת הלומד, שיקולים/ מטרות מבחינת המקצוע, שיקולים / מטרות חברתיים ערכיים, שיקולים/ מטרות פסיכולוגיותם הנוגעות ללומד,  שיקולים בבחירת אסטרטגיות ההוראה, ג. הצגת מאפייני אוכלוסיית התלמידים להם מיועדת היחידה, מבנה היחידה ומיקומה בתוך המקצוע.
פרק א' החלק התיאורטי ידע קודם נידרש (על פי תוכנית הלימודים) אנו מתייחסים לספר הלימוד באזרחות, עפ"י התכנית החדשה: "להיות אזרחים בישראל" – מדינה יהודית ודמוקרטית. הנושא אותו אנו בחרנו, זכויות אדם ואזרח ככלל, וערכי החירות והשוויון כפרט, הנו נושא בינלאומי חשיבותו של פיתוח נושא הדמוקרטיה בא לידי ביטוי בקריאות הציבור לחיזוק החינוך לדמוקרטיה ולאזרחות טובה. ובכן, לאחר שהתלמיד למד על הכרזת העצמאות, לאחר שלמד את הפרק הראשון בספר, העוסק בשאלה מהי מדינה יהודית (גישות ומאפיינים) ולמד להכיר את הרעיון הדמוקרטי ועקרונותיו (שלטון העם, פלורליזם, סובלנות הסכמיות ועקרון הכרעת הרוב), מגיע התלמיד לרגע בו הוא לומד להכיר את המושג זכויות אדם ואזרח כפי שהן באות לביטוי במסגרת הבינלאומית (הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם) ובמסגרת המדינית- לאומית של ישראל.
מדינת ישראל אימצה את עקרונות הכרזת האו"ם – שהיא כזכור בגדר הכרזת כוונות ואינה מחייבת משפטית – ונתנה להם חשיבות חוקית. א. הרציונאל ללימוד הנושא במשטר דמוקרטי, הפרט- האדם היחיד- הוא העומד במרכז.
הדמוקרטיה משרתת אותו, נותנת לו זכויות ומגנה עליו ועל זכויותיו. בנוסף, המשטר הדמוקרטי הוא הפחות גרוע מכל סוגי המשטרים הקיימים, כי הוא מאפשר לבני האדם להתפתח ולהתקדם ברמה האישית והפוליטית. רק המשטר הדמוקרטי מבוסס על השקפת עולם, הרואה בכל אדם יצור בעל תבונה, המסוגל להפעיל שכל ישר כדי להגיע להחלטות על גורלו האישי ועל גורל מדינתו. עם זאת, ההתייחסות  למשטר הדמוקרטי כאל "פחות גרוע" ולא כאל "טוב", נובעת מהעובדה שגם למשטר זה, יש חסרונות לא מעטים ואולם, הוא עדיף על האחרים כיוון והוא מאפשר לבני האדם לחיות בכבוד ולממש את זכויותיהם הבסיסיות הטבעיות החברתיות.
אחת מהנחות היסוד הקיימות ונטענות בימינו, היא שבני האדם לא נולדו להיות דמוקרטיים. התנהגות דמוקרטית היא תכונה נרכשת ולכן יש לחנך את האדם לקיומם של העקרונות הדמוקרטיים ושל כללי ההתנהגות הנדרשים ממנו במדינה דמוקרטית. מישור אחד הוא המישור האישי זה המכשיר את האדם להיות סובלני, מתפשר, מקבל על עצמו אחריות לגורלו, מוותר, מתפשר וכיו"ב. בבית-הספר, במישור האישי, באים לידי ביטוי ערכים דמוקרטיים כמו : סובלנות וסבלנות, חופש הביטוי, הכרעת הרוב ועוד.
והמישור השני הוא המישור הפוליטי זה המלמד עקרונות דמוקרטיים ואופני יישומם במשטר של המדינה.
להשגת מטרות- ההוראה במדעי החברה דרושה מידה רבה של מעורבות מצד התלמידים. מדעי החברה עוסקים בנושאים שיש להם משמעות ישירה לתחומי החיים שהנוער מתנסה בו, נתקל בו ושומע עליו. ההזדמנות האידיאלית של התלמידים לעסוק בענייני אקטואליה ולקחת חלק פעיל בדיונים בהם, היא במסגרת מקצוע האזרחות בכלל ופרק זכויות האדם והאזרח בפרט. בפרק זה נמצא את ההזדמנות הטובה ביותר לעיצוב ערכים. מטרות משרד החינוך, בתחום העמדות נכתב: "התלמידים יכירו בחשיבות כיבוד זכויות האדם והאזרח וזכויות המיעוטים ויפעלו למימושם. יהיו מוכנים למלא את חובותיהם ולעמוד על זכויותיהם." שיקולים מבחינת הלומד ההתמודדות עם בעיות חברתיות מחייבת בגרות שכלית ובשלות של האישיות, בשלות המאפשרת שיפוט ערכי, ספקנות לגבי דעות מוסכמות ותפיסת האמת כיחסית בלבד.
להערכתנו, במדינת ישראל ישנה ייחודיות לגבי מעורבותם של האזרחים בחיי המדינה, וזאת בשל הצורך בגיוס חובה. עובדה ההופכת את המעורבות האזרחית בחיים הפוליטיים לגדולה יותר. נמצא ניצנים של מעורבות זו, כבר במסגרת תנועות הנוער, בתי-הספר התיכון: מעורבות ועניין בחיים הציבוריים, גיבוש לקראת גיוס ליחידות קרביות, הבעת מחאה כנגד פעילות גופים ממשלתיים וצבאיים ובמיוחד גיבוש אישיותו האזרחית והפוליטית של התלמיד לקראת סוף לימודיו בבית-הספר התיכון.
זוהי תקופה בה יש להכשיר את התלמיד לחייו האזרחיים ולהעניק לו את הכלים שיעזרו לו לחיות חיים אזרחיים טובים. כמו לדוגמא המידע על זכויותיו וחובותיו כאדם וכאזרח, וכן, להביאו לידי הבנה, כי זכויות אינן עומדות בפני עצמן, אלא עומדות בהיררכיה מסוימת בינן לבין עצמן ובינן לבין טובת המדינה (כמו בעת שרות צבאי או שרות המדינה). שיקולים/ מטרות מבחינת המקצוע: התלמידים יבינו שזכויות האדם והאזרח הן זכויות טבעיות השייכות לאדם באשר הוא אדם. הן אינן מוענקות לאדם ע"י השלטון ואינן ניתנות לביטול.
התלמידים ידעו שערך כבוד האדם הוא המקור לכל זכויות האדם, ויבינו שרעיון זכויות האדם מבוסס על הרצון להבטיח קיום אנושי בכבוד לכל בני האדם ולמנוע פגיעה בזכויותיהם הטבעיות. התלמידים ידעו שזכויות האזרח הן חלק מזכויות האדם הטבעיות, ויבינו שייחודן של זכויות האזרח הוא בהיותן מגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח במדינתו.
התלמידים יבינו שלכל אחת מזכויות היסוד המרכזיות: לחיים, לחירות, לשוויון, לקניין, לכבוד ולהליך הוגן-   יש משמעויות שונות הבאות לידי ביטוי בזכויות הנגזרות מכל אחת מהן. התלמידים יכירו ויבינו את המשמעות של כל אחת מזכויות היסוד המרכזיות ואת נגזרותיהן וידעו לזהותן. התלמידים יבינו כי בצד ההכרה בזכויות הטבעיות של כל אדם באשר הוא אדם, יש להכיר בחובות החלות  על כל אדם כאדם וכאזרח.  התלמידים יבחינו בין חובות האדם כאדם לבין חובות האדם כאזרח. התלמידים יבינו שלכל אדם הזכות לממש את זכויותיו הטבעיות ללא התניה במילוי חובות כלשהן שאין להן   קשר לזכות עצמה.
התלמידים יבינו שזכויות האדם והאזרח אינן זכויות מוחלטות: הן מתנגשות בינן לבין עצמן ובינן לבין  ערכים, יעדים ואינטרסים של החברה, ולכן זכויות אלה הן יחסיות במהותן. התלמידים יבינו שבכל מדינה דמוקרטית יש חוקים, מנגנונים ומוסדות (כמו בתי משפט וארגוני מתנדבים),    שתפקידם לדאוג למימוש זכויות האדם והאזרח ולהגן עליהן. התלמידים יבינו שכדי לממש את השוויון במובן המהותי, נוקטים מדיניות של הבחנה או העדפה מתקנת.
טיפוח סובלנות כלפי הזולת, פתיחות וכבוד הדדי ליחידים ולקבוצות שונות, עידוד שיח ביניהם והכרה בחשיבותו של יישוב מחלוקות בדרכי שלום. טיפוח מעורבות ואחריות חברתית ואזרחית. התלמידים יבינו שעקרון זכויות האדם מקורו ברעיונות הומניסטיים, שלפיהם לכל בן אנוש זכויות טבעיות,  ללא קשר לדתו, צבע עורו או למינו.
שיקולים / מטרות חברתיים ערכיים חינוך התלמידים לכיבוד החוק ושמירה על זכויות האדם והאזרח.
 תלמידים יכירו בחשיבות כבוד האדם וחירותו ובעקרונות הצדק והשוויון החברתי כערכי יסוד בחברה ובמדינה.
התלמידים יכירו בכך שכאנשים וכאזרחים במדינה, מוטלות עלינו חובות מכוח החוק, וגם חובות מוסריות ביחס לזולת הנובעות מהיותם בני אדם. התלמידים יכירו בחשיבות מילוי החובות הנ"ל ויהיו נכונים לבצען. התלמידים יהיו מסוגלים לראות את חשיבות השמירה על הזכויות הטבעיות במדינה דמוקרטית, יפנימו את     הקשר בין ה"רעיון הדמוקרטי" לזכויות אדם ואזרח, יפתחו מודעות וערנות לפגיעה בהן, ויהיו נכונים לפעול  ולסייע במקרים של פגיעה. התלמידים ידעו כי מימוש זכויות האדם האזרח וההגנה עליהן הם תנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה   במובן המהותי.
התלמידים יבחינו בקשר בין מאורעות הסטיריים רלוונטיים לבין חשיבות עקרון זכויות האדם , יהיו מודעים   לכך שעקרון זכויות האדם מקורו ברעיונות הומניסטיים, שלפיהם לכל בן אנוש זכויות טבעיות, ללא קשר לדתו, לצבע עורו או למינו.
התלמידים ידעו לזהות את זכויותיהם כבני אדם בחברה, כאזרחים וכתלמידים, יפתחו מודעות לזכויות של  אחרים, ידעו מהן האפשרויות העומדות בפניהם במקרה של פגיעה .
התלמידים יפנימו כי הנושא הוא סבוך ולא פשוט, וכי המציאות הינה מורכבת ולא בהכרח חד משמעית (למשל בנושא השוויון, הבחנה מותרת והעדפה מתקנת ). התלמידים ילמדו לאתר מתחים והתנגשויות בין ערכים ועקרונות בינם לבין עצמם ובינם לבין המציאות ויעמדו על הקושי לממש ערכים ועקרונות.
טיפוח אזרחים לעתיד בעלי מודעות לחשיבות של זכויות האדם והאזרח.
פיתוח חשיבה ביקורתית לגבי היישום של זכויות האדם במגזרים וקבוצות שונות בחברה הישראלית.
פיתוח מודעות לצורך בקבלת השונה ושמירת זכויותיו: על ידי גופים ומוסדות בישראל.
פיתוח מודעות לבעייתיות ולמורכבות של יישום בפועל של הערכים הדמוקרטיים  וזכויות  האדם בחברה הטרוגנית ורב תרבותית  כמו בישראל,  הכוללת גם קבוצות מיעוט מגוונות.
לימוד הנושא יהיה בעל משמעות ללומד  ויביא לתודעה ולגישה חיובית כלפי זכויות אדם ואזרח.