בית הספר למנהל עסקים המחלקה לפסיכולוגיה עבודת גמר למ"א השפעת עוררות ונעימות רגשית על עיבוד מידע וקבלת החלטות תוכן עניינים
תקציר………………………………………………………………………. 
2 מבוא
1. שתי מערכות עיבוד מידע ………………………………………………..  
4     
1 .1    המערכת ההתנסותית ………………………………………………….. 
4  
1 .2    המערכת הרציונלית …………………………………………………… 
4
1 .3    קונפליקט בין המערכות ………………………………………………..  5
1 .4    קשר בין מערכות עיבוד מידע ורגש ……………………………………. 
6
2 . מבנה הרגש ……………………………………………………………… 6
2 .1 השפעת הרגש על הדומיננטיות של מערכות המידע ……………………..  7
השערות המחקר …………………………………………………………… 
1 1
שיטה
1 .      נבדקים ………………………………………………………………… 
1 2
2 .      כלים  ………………………………………………………………….  
1 2
3 .      מהלך המחקר ………………………………………………………….  
1 3   
4 .      ניתוחים ……………………………………………………………….. 
1 4
תוצאות …………………………………………………………………… 
1 5
 דיון ……………………………………………………………………….. 19
ביבליוגרפיה .………………………………………………………………
5 נספח א' – Affect Grid …………………………………………………….
29
נספח ב' טיפול ניסויי ……………………………………………………… 30 נספח ג' – בעיות חשיבה …………………………………………………… 31
נספח ד' – debriefing מלא ………………………………………………… 32
תקציר חוקרים רבים מניחים כי לאנשים יש שתי מערכות עיבוד מידע, מערכת אסוציאטיבית ומערכת מבוססת חוקים Denes-Raj & Epstein, 1994; Epstein, 1994; Epstein,) Lipson, Holstein, & Huh,
1 992; Epstein, Pacini, Denes-Raj, & Heier, 1996; (Kirkpatrick & Epstein, 1992; Metcalfe & Mischel, 1999; Sloman, 1996.
מצב הפעולה השכיח של שתי מערכות עיבוד מידע אלה הוא אינטראקטיבי; כל אחת מהמערכות מקצה את משאביה לפתרון המטלה. עם זאת, המשאבים השונים עלולים להניב תשובות סותרות, דבר שיביא לקונפליקט בין המערכות  Epstein, 1994;) (Sloman, 1996. עבודה זו בדקה את טענתו של Epstein (1994) כי במצב של קונפליקט בין מערכות עיבוד המידע, רגשות עשויים להטות את מוקד ההשפעה לכיוון המערכת האסוציאטיבית. בנוסף נערכה הבחנה בין שני ממדי הרגש – נעימות ועוררות ונבדקה ההשפעה הדיפרנציאלית של כל אחד מהם על מידת הדומיננטיות בין המערכות בעת קונפליקט.
1 82 הנבדקים חולקו לחמש קבוצות ניסוי ועברו תפעול שמטרתו יצירת המצב הרגשי המבוקש (עוררות גבוהה ונעימות; עוררות גבוהה וחוסר נעימות; עוררות נמוכה ונעימות; עוררות נמוכה וחוסר נעימות; ביקורת). במהלך הניסוי הועבר להם שאלון רגשות למדידת עוררות ונעימות שבחן את הצלחת התפעול. לאחר מכן בצעו הנבדקים שתי מטלות בהן קיים קונפליקט בין מערכות עיבוד המידע. היו נבדקים אשר ענו על הבעיה בניגוד לכללי ההסתברות או חוקים לוגיים. 19% מכלל הנבדקים נתנו פתרון לא רציונלי בשתי המטלות ו45%- מהנבדקים נתנו פתרון לא רציונלי במטלה אחת ופתרון רציונלי במטלה השניה. עוררות רגשית גבוהה הגבירה את השימוש בפתרון לא רציונלי. כלומר, ממד העוררות העביר את מוקד ההשפעה לחשיבה במערכת האסוציאטיבית, דבר שהביא לקבלת החלטות אינטואיטיבית ולא רציונלית. לא נמצאה השפעה שכזו לממד הנעימות. תוצאות אלו מהוות תמיכה חלקית להשערתו של Epstein (1994).