עבודת סמינריון זו בוחנת קשר בין צמיחה כלכלית לבין שיעור צמיחת אוכלוסין. שיעור צמיחת אוכלוסין גבוה מדי מפחית את רמת החיים ומקשה על הספקת תשתיות ושירותים ציבוריים לאזרחים.
מצד שני שיעור צמיחת אוכלוסין נמוך מדי מקטין את כוח העבודה וגורם לנטל גדול מדי על הדור הצעיר שצריך לתמוך בדור המבוגרים. לכן על המדינה לווסת את שיעור צמיחת אוכלוסין על מנת לגרום לצמיחה כלכלית ארוכת טווח.
עבודה זו חוקרת את הכלים העומדים לרשות המחוקקים ומקבלי החלטות תוך מתן דוגמאות ממדינות שונות והבאת נתונים סטטיסטיים על תוצאות המדיניות.
עבודה זו קבלה ציון 96.
עבודת סמינריון בנושא: תכנון משפחה כדי לעודד צמיחה כלכלית תוכן עניינים
מבוא –3
פרק 1: בסיס תיאורטי …4
פרק 2: צמצום שיעור צמיחת אוכלוסין כדי לעודד צמיחה כלכלית -.8
            2.1: מקרה של סין –9
            2.2: מקרה של אינדונזיה ..10             2.3: מקרה של וייטנאם -11
            2.4: סיכום ממצאים –12
            2.5: מדיניות ממשלתית -13
פרק 3: עידוד שיעור צמיחת אוכלוסין כדי לעודד צמיחה כלכלית -.15
            3.1: תוכנית לעידוד הילודה בצרפת …17
            3.2: סיכום ממצאים -…19
            3.3: מדיניות ממשלתית -19
סיכום –21
נספחים -..23
ביבליוגרפיה .26
מבוא
עידוד צמיחה כלכלית הוא אחד הנושאים העיקריים העומדים על הפרק של כל מדינה ריבונית ושל ארגונים העל לאומיים כגון: או"ם, IMF (קרן מטבע בינלאומית), בנק לסיוע בינלאומי וכו'. עידוד צמיחה כלכלית נועד לשפר את רמת החיים, להביא לחלוקה שוויונית יותר של משאבי המדינה וגם להפחית את הסתברות למלחמות או למהפכות כתוצאה ממתחים הנובעים מחלוקה לא הוגנת של משאבים. ישנו קשר מובהק בין התל"ג לנפש לבין רמת החיים של המדינה. לפי מדד ה-HDI, המודד את רמת ההתפתחות של המדינה על בסיס פרמטרים רבים כגון: השכלה, תוחלת חיים, רמת התוצר לנפש וכו', 30 מדינות עם מדד HDI הגבוה ביותר הן מדינות עם תוצר לנפש הגבוה ביותר (UN Database).
לפי מדד  ה-GINI אשר בודק את האי שוויונית ברמת ההכנסות ישנו קשר מובהק בין התוצר לנפש לרמת מדד ה-GINI. במרבית המדינות המפותחות מדד ה-GINI הוא ברמה של 30% ומטה, מה שמעיד על פיזור משאבים יחסית שוויוני.
לעומת זאת מדינות עניות עם תל"ג לנפש נמוך מאופיינות על ידי מדד GINI גבוה (CIA World fact book). כלומר מרבית משאבי המדינה שייכים למעטים.
מדינות אלו סובלות לעיתים קרובות מאי סדרים שלטוניים.
תל"ג לנפש מתקבל על ידי חלוקה של סך התל"ג בסך הכל תושבים של המדינה. ככל שמספר התושבים גדול יותר עבור תל"ג נתון, כך התוצר לנפש קטן יותר. כך לדוגמה סין עם תל"ג של 4.9 טריליון דולר השלישי בגודלו בעולם, מגיעה לתוצר לנפש של 3,696 דולר (מקום מס' 98 בעולם) בגלל שאוכלוסייתה כה גדולה ולכן התוצר שלה מתחלק על תושבים רבים (UN Database).
צמיחה של תל"ג כגודל אבסולוטי הינה נחוצה אך לא מספקת. אם התל"ג צומח בקצב איטי מריבוי אוכלוסין במדינה, התל"ג לנפש יורד וכך גם רמת החיים במדינה. כלומר המשאבים הזמינים ליחיד נשחקים לאורך זמן.
לאור כל האמור לעיל בקרה על מספר התושבים במדינה הינה כלי חשוב על מנת לעודד צמיחה לנפש. שאלת המחקר של עבודה זו היא: האם המדינה צריכה ויכולה לבקר את שיעור הילודה על מנת לעודד צמיחה כלכלית ארוכת טווח? בפרקים הבאים אציג בסיס תיאורטי וכן ממצאים אמפיריים העונים על שאלה זו.