סוריה במלחמת יום כיפור: מה משקל השיקולים הגלובאליים, בינלאומיים בהחלטתו של חאפז אל אסד לצאת למלחמה?
עבודת גמר- קורס "אסד ומדיניות חוץ כלפי לבנון וישראל"
1 7 בנובמבר
2 010             תוכן העניינים
עמודים
1 :מבוא –.3

2 : מסגרת תיאורטית —
3
3 : יחסים בינלאומיים ומאפייני החברה —
4
4 : פרטים מקבלי ההחלטות –.6
5: המערכת העולמית -..9
6 :
ממצאים -10 7: סיכום -…10
8 .:ביבליוגרפיה 11

1 . מבוא
 מלחמת יום כיפור פרצה ב- 6 באוקטובר 1973. בשעה :5013  מתקפה מתואמת של סוריה ומצרים הטילו את ישראל למערכה שנמשכה עד ל 24
באוקטובר של אותה שנה. במהלך המלחמה גויס צבא המילואים, וישראל עברה ממגננה בשתי הזירות למתקפה. לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף: בזירה הדרומית, ישראל החזיקה בחלק מהגדה המערבית של תעלת סואץ, הארמיה ה-3 המצרית הייתה מכותרת ופאתי העיר סואץ נכבשו. בזירה הצפונית צה"ל הדף את המתקפה והתקדם עד לנקודה המרוחקת 40 ק"מ מדמשק. אבידות בנפש בצד מדינות ערב נעמד בכ 17 אלף חיילים בעוד שבצד הישראלי נהרגו
5 23 חיילים וקצינים ( אריאן, 1974: 150).
            בחלוף המלחמה פורסמו מחקרים, מאמרים, ביוגראפיות וזיכרונות אישיים רבים בנוגע למלחמת יום כיפור. הדיון נסב סביב ניתוח קרבות, תאור מהלכים מדיניים בין-ערביים, אינטרסים של מעצמות העל באזור וזיכרונותיהם של מדינאים ואנשי צבא משני צידי המתרס. נקודת המוצא ואף מסקנות של חלק מן החומר שפורסם הוא שלסוריה היו אינטרסים פנימיים, תת מדיניים לצאת למלחמה ובין היתר: החזרת הכבוד האבוד אחרי מלחמת ששת הימים בכך שתחזיר את השטחים שנכבשו על ידי ישראל בעימות הקודם.
2.
הצגת הבעיה: לאחר קריאה ועריכה של החומר הקשור למלחמת יום כיפור מצאתי כמה סוגיות שהעלו אצלי מספר שאלות: ראשית, אסד מנהיג את סוריה פחות משלוש שנים, עם כלכלה רעועה ועם התנגדות של קבוצות פוליטיות ואסלאמיות מקרב העם. השאלה היא, האם לא היה כדאי קודם לטפל בבעיות מבית, לדחות את העימות ואחר כך לצאת למלחמה? או ששמא הופעל על אסד לחץ חיצוני מבנות בריתו מצרים וברית המועצות, להילחם דווקא בעיתוי זה? מכאן שאבתי את הרעיון לחקור את הסוגיה ולנסות באמצעים העומדים לרשותי לפתור את הקושיה.  
3 .
קשיי המחקר:
הקושי במחקר נובע מהזמן הרב שעבר מאז העימות, ויתכן כי בחלק מן החומר העכשווי ישנה הטיה היסטורית או להפיך יתכן כי לחלק מן הכותבים שחקרו את הסוגיה באותה עת לא היו מספיק כלים בכדי לפתור את השאלות כיוון שלא כל המסמכים הרשמיים התפרסמו. לכן אנסה להתבסס על הביוגראפיה של אסד שהיא להערכתי המסמך המהימן ביותר אך יחד עם השוואה של כתבים אחרים.
            קושי נוסף הוא היקף המחקר, השאיפה והעדיפות שלי היא לחקור לעומק את השתלשלות המאורעות המדיניות בקדם המלחמה יחד עם ניתוח מסמכים וההסכמים בין סוריה לבנות בריתה בנוסף לניתוח החלטות של מנהיג סוריה. אך בגלל אופי העבודה אצטרך לגעת בקצרה בכל הסוגיות.
     
4 .
מתודולוגיה ותקציר:
אם כי בפירוש להערכתי למנהיג סוריה חאפז אל אסד יש חלק מרכזי ביותר להתנהלות סוריה לפני ובזמן המלחמה, אין עבודה זו מוקדשת אך ורק לניתוח אישיותו. מטרתה לנטר את הגורמים שהובילו את סוריה להחלטה לפרוץ במלחמה כנגד ישראל, תוך כדי התייחסות גם לגורמים בינלאומיים שהיו קשורים לסוריה. לנסות לסווגם על פי רמות ניתוח עיקריות: הרמה העל-מדינתית, והרמה התת-מדינתית ובכך לנסות להחליט על בסיס הידע הקיים לאיזה מן הגורמים היה משקל רב יותר על ההחלטה לצאת למלחמה.
בעבודה זו אצא מנקודת מוצא שמשטרו של אסד, קדם המלחמה היה משטר אוטוריטארי. כלומר על פי ההגדרה המילונית: משטר הדוגל בכניעה לראשות עליונה (מילון ספיר, 2002). מראש אני יוצא מנקודת הנחה, לא בגלל שאין חומר המאשש נקודת הנחה זו אלא מכיוון שבמהלך המחקר שלי לא מצאתי אמירה מדויקת בלשון זו. אך לאחר בחינה של משטרו מצאתי מספר מאפיינים, שאפרט בהמשך, התומכים בסברה זו ולכן להערכתי זו הנחה סבירה.  העבודה תבחן את הסוגיה באופן איכותני על בסיס הידע הקיים. בכדי להבין את שיקולי השחקנים המעורבים לצד סוריה אעשה שימוש ברמות אנליזה של ראסט וסטאר (Russet & Starr, 1992 :35). העבודה תתחלק לשני שלבי ניתוח עיקריים: כאשר בשלב הראשון אבדוק מה היו הגורמים התת- מדיניים, כלומר פנים מדיניים שגרמו, תרמו או זרזו את סוריה להתכונן ולבסוף לתקוף את מדינת ישראל . בשלב השני אבדוק מי הם הגורמים החיצוניים מחוץ לסוריה שהיו מעוניינים בעימות בין סוריה לישראל ומהי מנת חלקם בהחלטה של הנשיא הסורי לצאת למלחמה. בסוף כל פרק אנתח את הממצאים הקיימים בעזרת כלים איכותניים ולבסוף אסכם ואנסה לאשש או להפריך את השערות המחקר.

4 .1     שאלת המחקר: האם גורמים חיצוניים-על מדיניים  גרמו לשליט סוריה חאפז אל אסד להחליט לצאת למלחמת יום כיפור כנגד ישראל?