סמינריון סוף תואר מחקרי בכלכלה שנה"ל : 2009-2010 הקשר בין השכלה לשכר  בנתוני ישראל תוכן עניינים
1 מבוא. 3
2 תשואה על השכלה בספרות. 4
2 .1
השכלה בישראל ובעולם. 6
2 .1.1 בישראל. 6
2 .1.2 השכלת ערבים ישראלים. 7
2 .1.3 השכלה ומגדר. 8
2 .1.4 בעולם. 9
2 .2
בעיות באמידת תשואה להשכלה. 10
3 המחקר. 11
3 .1 מדגם ונתונים. 12
3 .2 משתנים. 15
3 .3 כלים. 16
3 .4 תוצאות. 17
4 סיכום. 20 5 מקורות. 22
                                                                                                             בעוד להשכלה יש תועלות רבות שאינן קשורות לכלכלה, היא מוערכת גם בשל תפקידה בסיוע לאנשים להפוך ליעילים יותר, מגדילה את שכרם ומונעת מהם כניסה למעגל העוני.
 רכישת השכלה מעלה את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מניבה תשואה חיובית במונחי כושר השתכרות, מצמצמת את החשיפה לאבטלה ולעוני, תורמת לשיפור המצב הבריאותי, לקבלת החלטות כלכליות ואחרות מושכלות ועוד. כפועל יוצא, לא רק הפרט נהנה מפירות ההשקעה בחינוך אלא גם המשק והחברה וכך גדלה הרווחה החברתית. ההיקף בו מעלה ההשכלה את שכר העבודה נקרא בכלכלה "תשואה" להשכלה. חשיבות אמידת הקשר הסיבתי שבין השכלה להכנסה גברה לנוכח העלייה הרבה של התשואה להשכלה בישראל בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים. העלייה בתשואה להשכלה נבעה מגידול מתמשך בפריון היחסי של ענפים עתירי חדשנות טכנולוגית ובפריון היחסי של העובדים המשכילים. מחקרים שבחנו את התשואה להשכלה, בארץ ובעולם, הגיעו למסקנות אחידות למדי לגבי כיוון השפעת ההשכלה על שכר אך רמת התשואה מעורבת והתוצאות בין מחקרים שונות בעיקר בשל אמצעי המדידה שאומצו, השוני בין המדינות ושימוש במשתנים שונים ומגוונים שלדעת החוקרים, יכולים להסביר את השינויים בשכרם של עובדים משכילים יותר מול עובדים משכילים פחות. במחקרי זה, אנסה להביא נתונים מעודכנים יותר לגבי התשואה להשכלה בישראל תוך בחינת מדגם רחב מתוך סקר הכנסות 2007 שבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים עבור שנת
2 007 מבוססים על מדגם נטו של 14,147 משקי בית, מהם 7,974 משקי בית מסקר הכנסות ו- 6,173 משקי בית מסקר הוצאות משק הבית. בסה"כ, המדגם עלי ביצעתי את המחקר שלי מבוסס על
3 3,637 תצפיות. מטרת עבודתי אם כן, היא לבחון את התשואה על השכלה בישראל. התוצאות שיובאו הינן לגבי כלל האוכלוסיה בישראל.