תוכן עניינים
מבוא
3
פרק א': הגישה המבנית-פונקציונלית
1 .
תיאוריה 3
2 .
יישום 5
פרק ב': הגישה האליטיסטית
1 .
תיאוריה 7
2 .
יישום 8
פרק ג': דיון וסיכום 11
רשימת מקורות 13
בבוקר ה-
5 ביוני 2006 תקפה חוליית מחבלים של ארגון חמאס טנק ומוצב של צה"ל בסמוך למעבר כרם שלום. בפעולה נהרגו שני חיילים ונפצעו ארבעה חיילים, ובנוסף נחטף רב"ט גלעד שליט לרצועת עזה. במהלך ארבע וחצי השנים שחלפו מאז נמסר מעט מאוד מידע אודות מצבו, ושום גורם למעט גורמי חמאס לא התאפשרו לבקרו או ליצור עמו קשר. רצונם של משפחתו וחבריו של גלעד שליט לראותו בשנית הולידה מאבק ציבורי מתמשך הקורא לשחרורו בכל האמצעים העומדים לרשות הממשלה. בין פעילויות המאבק לאורך השנים ניתן לציין הפגנות, אוהלי מחאה, צעדה המונית, קמפיינים תקשורתיים, גיוסם של אנשי רוח ואף הוצאתו לאור של ספר ילדים. אולם, נכון לכתיבת שורות אלו החייל החטוף עודנו מוחזק בשבי חמאס. עניין זה אינו אקטואלי גרידא, כי אם משקף סוגיה רגישה אשר שזורה בנוף הישראלי כמעט לאורך כל קיומה של מדינת ישראל. בעבודה זו אבדוק האם יש למאבק הציבורי להחזרתו של גלעד שליט השפעה על מקבלי ההחלטות בישראל, באמצעות שתי גישות: הגישה המבנית-פונקציונלית והגישה האליטיסטית. יש לזכור כי המאבק לשחרורו של גלעד שליט לא התקיים בוואקום במשך ארבע וחצי שנים. בתקופה ארוכה זו חוותה מדינת ישראל, בין היתר, חטיפה של שני חיילים נוספים, מלחמה בלבנון, שני מבצעים עם כוחות קרקעיים ברצועת עזה, השלמתה של עסקת החלפת שבויים עם חזבאללה, מספר משטים הומניטריים המיועדים לעבר עזה, בחירות והחלפתה של מפלגת השלטון. כמובן שלא אתייחס לכל הגורמים הללו בעבודה זו, שהרי הינה מוגבלת בהיקפה.
תחילה אציג בקצרה את הגישה המבנית-פונקציונלית ואיישם באמצעותה את המקרה המדובר. לאחר מכן אבצע מהלך זהה באמצעות הגישה האליטיסטית. לבסוף אתעמת עם שאלת המחקר ואנסה למצוא לה תשובה בראי כל אחת מין הגישות.