אי-שוויון במערכת החינוך:
פערים בהישגים לימודיים בין תלמידים לקויי הלמידה לבין התלמידים הלא לקויים משכבות סוציו-אקונומיות שונות.
(עבודה סמינריונית) מוגשת במסגרת הקורס: פערים ואי-שוויון בישראל תאריך ההגשה: 04.04.2011
תוכן העניינים:
מבוא …       2

1 . סקירה ספרותית -..        3

1 .1 פערים ואי שוויון במערכת החינוך -.         3

1 .2 הדינאמיקה של בידול ואי שוויון -…         5

1 .3 משרד החינוך מול כוחות השוק —         6

1 .4 רפורמות ואי שוויון –…        7

1 .5 תכניות הלימודים         9
1 .6 מימון מערכת החינוך —        11

1 .7 אי שוויון בהישגים –…        12

1 .7.1
מידת ההצלחה של התלמידים והתלמידות בהשלמת מסלול הלימודים הרשמי —         13

1 .7.2
שיעור הזכאות לתעודת בגרות -.          14

1 .7.3 מבחנים משווים בינלאומיים -..          15
1 .7.3.1
PIRLS -…         15

1 .7.3.2 TIMSS -…         15

1 .7.3.3 PISA –.        15

1 .7.4
המיצ"ב הישראלי -..       16

1 .8 הפרעות בקשב ולקויות למידה כגורמים לאי שוויון בהישגים–.           16

1 .8.1
הפרעות בקשב –.        16

1 .8.2
לקויות למידה –..       17

2 . פרק מתודולוגי –.       18

3 . הצגת הממצאים -…        19

4 . דיון בממצאים –..       24
5. סיכום –.       26
ביבליוגרפיה –        27
נספחים –..     28
ישראל מעולם לא הצליחה לכונן מערכת חינוך מדינתית אחידה ושווה לכל נפש. המאפיין הבולט ביותר של החינוך הישראלי הוא הבידול – לאומי, דתי, עדתי, מעמדי. בידול זה אינו תוצר של תפיסת עולם פלורליסטית רב תרבותית אלא של הסדרים פוליטיים וכלכליים רבי שנים, שחלקם הושג בהסכמה וחלקם בכוח. הבידול, כיוון שהוא מעוגן ביחסי כוח פוליטיים וכלכליים, מלווה במידה גדולה מאוד של אי שוויון (סבירסקי ודגן-בוזגלו, 2009).
חינוך והשכלה הם הכלי החשוב ביותר לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולהגברת השוויון. כאשר כלי זה ניתן באופן בלתי-שוויוני התוצאה היא הגברת אי השוויון בחברה. בישראל קיימים פערים עמוקים ורחבים בהישגים החינוכיים, בין קבוצות שונות בחברה. הקצאה שוויונית של משאבים לקבוצות השונות אינה מספקת על מנת להגיע לשוויון. פעולה בלתי-מספקת של המדינה, כמוה כהזמנה להיווצרות "חינוך אפור". הורים בעלי אמצעים רוכשים מכיסם את שירותי החינוך שהמדינה אינה מספקת והפערים הולכים ומעמיקים.
ניתן לשער כי תלמידים ליקויי למידה נפגעים מתופעת "החינוך האפור" יותר מתלמידים לא לקויים. שיעור תלמידים עם לקויות למידה באוכלוסיה עומד על כ-15% וכשדנים בהיבט הכלכלי של לקויי הלמידה, מקובל להתייחס לעלויות הנכבדות, הנופלות בעיקר על כתפי ההורים, ואשר כוללות: מגוון אבחונים, טיפול תרופתי, שעורי עזר ותגבור לימודי, תפריט מיוחד, סדנאות ותראפיות שונות, מפגשי אימון ועוד. עלויות אלה נאמדות בכ-800,000 ש"ח לאדם, ומערכת החינוך הענייה שלנו שותפה אך לחלקן. חלק ניכר מלקויי הלמידה נושר מביה"ס, ו/או אינו מסוגל לעמוד בתנאי הסף של המוסדות האקדמיים (גינת, 2009).
איתור מוקדם של לקויות הלמידה ומתן מענה טיפולי מתאים – זהו מפתח לצמצום הפערים בהישגים של התלמידים הלקויים לעומת התלמידים הלא לקויים. ניתן לשער שהשתייכות ההורים לקבוצות סוציו אקונומיות עמידות מהווה יתרון לילדיהם הלקויים.
הורים מקבוצות אלה גם מודעים לחשיבות הטיפול המתאים והמוקדם ככול האפשר בלקות, וגם בעלי אמצעים מספיקים.
מכאן, השערת המחקר: המצב הסוציו אקונומי של המשפחה מעצים את הפער בהישגיהם הלימודיים של התלמידים ליקויי הלמידה לבין הישגיהם הלימודיים של התלמידים הלא לקויים.
בפרקי העבודה הבאים יורחב הנושא ותיבדק השערה זו. בפרק הראשון תיערך סקירת ספרות בנושא פערים ואי שוויון במערכת החינוך הישראלית הנובעים מההבדלים במצב הסוציו אקונומי של קבוצות אוכלוסיה שונות. הספרות בנושא זה ענפה ונוגעת בהיבטים רחבים של הבעיה: דינאמיקה של היווצרותם של פערים ואי שוויון במערכת החינוך, תרומתם של כוחות השוק, של המדיניות השלטונית, של הרפורמות השונות ושל תוכניות הלימודים על הפערים בהישגים לימודיים. כמו כן יובאו תוצאות המחקרים המעידים על קיומם של הפערים בהישגים הלימודיים של התלמידים המשתייכים לקבוצות סוציו אקונומיות שונות. סוף הפרק הראשון יוקדש להפרעות הקשב ולליקויי הלמידה כגורם נוסף המשפיע על ההישגים הלימודיים.
הפרק השני הוא פרק מתודולוגי שיוקדש לתיאור המחקר אשר נערך על מנת לבדוק את השערת המחקר. בפרק השלישי יוצגו הממצאים אשר התקבלו. הפרק הרביעי יוקדש לדיון בממצאים ובפרק החמישי יובא הסיכום.
במהלך המחקר נאספו נתונים על ההישגים הלימודיים של 120 בוגרי תיכון אשר סיימו את לימודיהם בשנת 2010.
התלמידים חולקו לארבע קבוצות בהתייחס למצב סוציו אקונומי ולקיום או היעדר לקות למידה. הממצאים מעידים כי ההישגים הלימודיים של התלמידים משכבות סוציו אקונומיות חזקות הם טובים מאלה של התלמידים משכבות סוציו אקונומיות חלשות, והישגיהם הלימודיים של התלמידים בעלי לקויי למידה גבוהים מאלה של תלמידים הלא לקויים.
הממצאים מעידים גם כי ישנה אינטראקציה בין מצב סוציו אקונומי לבין קיום או היעדר של לקות למידה.