קורס:                       הנצרות הקדומה – 10531
סמסטר:                     2010א עבודה:                      מטלת מנחה (ממ"ן) 13
מנחה:                         משפטו של ישו בפני "הסנהדרין היהודית" – בין היסטוריה לתיאולוגיה עבודה זו תבחן את השאלה האם משפטו של ישו הנוצרי בפני היהודים בירושלים, כפי שהוא מתואר באוונגליונים הסינופטיים, משקף עובדות היסטוריות, או שמא הוא נועד לבסס מגמות תיאולוגיות נוצריות. מבוא
"הענות של ישו" – מעצרו, משפטו בפני היהודים ובפני הנציב הרומי, ייסוריו וצליבתו – מהווים את השיא של סיפור חייו של ישו באוונגליונים. בתוך רצף האירועים, משפטו של ישו בפני היהודים בפרט תופס מקום מרכזי בתודעה הנוצרית לאורך כל הדורות. במידה רבה, משפט זה היווה (ומהווה) את הגורם המרכזי ביחס הנצרות ליהדות, קרי: היהודים הם האשמים בהוצאתו להורג של המשיח הנוצרי. לכן, מעבר לחשיבות המחקר ההיסטורי הטהור אודות חייו של ישו, יש לקביעה האם משפט ישו משקף עובדה היסטורית אמיתית, חשיבות הנוגעת ללב ליבה של התיאולוגיה הנוצרית וליחסה של הנצרות ליהודים.
נקדים ונאמר, שבדומה לכל נושא מחקרי הקשור בחקר האוונגליונים, לא ניתן לקבוע דבר באופן חד-משמעי. ריבוי הדעות במחקר אודות פרטי חייו של ישו (ואפילו אודות עובדת היותו של ישו דמות היסטורית) מוכיח, כי אין באפשרותנו לקבוע מסמרות בחקר העת העתיקה. הדבר נובע מהסיבות המוכרות של העדר מקורות היסטוריים מהימנים ובלתי-תלויים. העדר זה מאלץ את החוקרים להתבסס בעיקר על האוונגליונים, כתבי דת שמטרתם העיקרית אינה אמת היסטורית אלא ביסוס תיאולוגי לעיקרי האמונה הנוצרית.
משפט ישו עפ"י מרקוס לאחר הסעודה האחרונה (שעפ"י מרבית החוקרים היתה סעודת ליל הסדר), יצא ישו לגת שמנים כדי להתפלל. …