קורס:                       בין יהודים לנוצרים – 10275
סמסטר:                     2008א עבודה:                      מטלת מנחה (ממ"ן) 12
מנחה:                         תאריך משלוח:          11
נובמבר 2007
שאלה
1 החל מהמאה ה-13 הלך והחריף המתח בין הרוב הנוצרי למיעוט היהודי בארצות אירופה. מתח זה היה הפועל היוצא מהתגבשותם של המוסדות החברתיים והדתיים של שתי החברות, התגבשות שהביאה לחידוד הזהות הפרטיקולרית של כל קבוצה, תוצאה של הריבוד החברתי ההולך וגובר.
אירופה שאפה להגדיר את עצמה כנוצרית והיהודים שאפו להבדיל עצמם מהנצרות, כאשר כל קבוצה עושה שימוש הולך ומחריף בהגדרת ה"אחר" כדי להגדיר את זהותה שלה.
היהודי הוצג כאויב החברה וכהתגלמות השטן והצגה זו היוותה בסיס לעלילות הדם ועלילות לחם הקודש, כאשר נזירי המנזרים המנדיקטנים (הפרנציסקנים והדומיניקנים) עומדים בראש המאבק. המאה ה-14 ראתה החרפה במעשי הפרעות נגד היהודים, שהגיעו לשיא באמצע המאה, עם האשמת היהודים בהרעלת בארות במהלך מגפת "המוות השחור".
את גירוש היהודים ממערב אירופה יש לראות במסגרת המהלך הכולל של התהוותו של שלטון מרכזי והעימות בינו לבין המעמדות המסורתיים כגון האצולה וראשי הערים. בנוסף לכך, הרצון הכללי ליצירת חברה נוצרית ערכית וטהורה, חפה מכל גורם "מטמא", שימש אף הוא כעילה לגירושים. היהודי, המלווה בריבית (האסורה עפ"י הדת) היווה גורם "מטמא" שכזה ולכן גירושו היה תנאי ליצירת חברה שכזו. הגירוש הראשון התחולל באנגליה, בשלהי המאה ה-13, ולאחריו היו גירושים גם מצרפת, גרמניה וספרד.
קווי הדמיון בין הגירושים §      התפתחות שלטון ריכוזי – סיבה פוליטית וכלכלית.
להתגבשותם של מוסדות חברתיים ודתיים ריכוזיים היתה השפעה הרסנית על מעמדם של היהודים. השלטון המרכזי התעמת עם האצולה ועם המעמד העירוני בשאלת הסמכות לקביעת מעמדם של היהודים (חופש עיסוק, הטלת … …