מוסר בעסקים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
שנת הגשה 2009
מספר מילים 7552

תקציר העבודה

נושא העבודה: השפעת שיקולים כלכליים כגון: הבעלות על כלי התקשורת, שיקולי הרייטינג המשפיעים על התוכן ואופן התגמול של עיתונאים ואנשי תקשורת על מהימנות העיתונות הכתובה.  כיצד שיקולים כלכליים הנובעים מריכוזיות הבעלות על גופי התקשורת וכוח רב בידי מעט חברות פרסום משפיעים על מהימנות תכני המדיה השונים.
מבוא
רוב העיתונות הכתובה בישראל היא בבעלות פרטית למעט מספר עיתונים מפלגתיים. התקשורת הממלכתית היא של הטלוויזיה והרדיו. נשאלת השאלה האם תלותה של התקשורת  הממלכתית במידע מרשויות השלטון והלחצים שהיא נתונה בהם פוגעת בחופש העיתונות שלה. אמצעי התקשורת בבעלות פרטית מושפעים לא מעט משיקולי הבעלים ואינטרסים כלכליים של בעלי הון גדולים המונעים על ידי שיקולים כלכליים ופרסומיים שונים. התלות של אמצעי התקשורת הפרטיים היא בבעלי השליטה, במפרסמים ובתפיסות עולם כלכליות המנחות אותם בבחירת הנושאים והדגשים המוצגים בפני הציבור. הבעלים של כלי התקשורת שלנו הם היום אנשי עסקים, איילי הון, המתמקדים במידה רבה בהשאת הרווחים הכלכליים, או בשרידות כלכלית. קיימים שיקולים נוספים המאפשרים הטיית דיווחים בכלי התקשורת:
שיקולי רייטינג: כלי התקשורת שלנו לא רק נשלטים על ידי בעלי ההון, אלא פועלים בשוק תחרותי על פי כללי משחק אותם קובעים המפרסמים הגדולים.
המפרסמים הללו שולטים במידה רבה על התכנים ודוחפים את הערכים והמושגים להם הם מטיפים בפרסומות המרכיב השלישי בהשפעה של האינטרסים המסחריים על התקשורת הוא אופי התיגמול של עיתונאים. איש התקשורת של היום אינו מסתפק בתפקיד העיתונאי הקלאסי, ועוסק גם, ולעתים בעיקר, בבידור, במתן הרצאות (בתשלום) לגופים אינטרסנטיים, בהשתתפות בפרסומות, בקידום מכירות לספריו וכו'.
רוב העיתונות הכתובה בישראל היא בבעלות פרטית למעט מספר עיתונים מפלגתיים. התקשורת הממלכתית היא של הטלוויזיה והרדיו. נשאלת השאלה האם תלותה של התקשורת  הממלכתית במידע מרשויות השלטון והלחצים שהיא נתונה בהם פוגעת בחופש העיתונות שלה. התקשורת הממלכתית אינה כפופה לרשויות השלטון אלא לרשות ציבורית עצמאית. העיתונאי הוא המווסת את המידע ומחליט האם לפרסמו.העובדה כי קיים פלורליזם תקשורתי כמו תקשורת לווינים  ואינטרנט מקטינה את התלות של התקשורת בפוליטיקאים ומחזקת את כוחה מולם.
אמצעי התקשורת בבעלות פרטית מושפעים לא מעט משיקולי הבעלים ואינטרסים כלכליים של בעלי הון גדולים המונעים על ידי שיקולים כלכליים ופרסומיים שונים. התלות של אמצעי התקשורת הפרטיים היא בבעלי השליטה, במפרסמים ובתפיסות עולם כלכליות המנחות אותם בבחירת הנושאים והדגשים המוצגים בפני הציבור החלק הכלכלי יעסוק ברמת הריכוזיות בענף ובעלי השליטה על המדיה. בנוסף, אדון באחוז ההכנסות של המפרסמים מסך כלל ההכנסות שקיים בענף העיתונות. אבחן כיצד מתוגמלים עיתונאים ואנשי חדשות  בנוסף לערוץ המדיה בו הם עובדים. בפרק זה איישם את הנחות הייסוד על העיתונות המוטה שנובעת מכך שכל ארגוני התקשורת החדשים מצויים בבעלות פרטית או שהם מופעלים על ידי זכיינים פרטיים (ערוץ 2, כבלים, רדיו אזורי). כל ארגוני התקשורת הללו הם בעלי מכוונות רווח:
הם אמנם מספקים שירות חיוני לציבור, אך בעיקר נועדו להניב רווחים כלכליים.  בנוסף אבחן כיצד בעסקים קיימת – צנזורה כלכלית. זו הצנזורה המסוכנת מכל, כי דווקא ממנה יש נטייה להתעלם. צנזורה כלכלית משמעותה מניעת פרסום מידע שעשוי לפגוע באינטרסים כלכליים- עסקיים של מפעיל הצנזורה.  בפרק המשפטי אסקור תקנות וחוקים המנסים להגביל את הצנזורה הכלכלית. קיימים נסיונות של המחוקק להגביל את התופעה לדוגמא: הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת וכן היועץ המשפטי לממשלה נתבקשו לבדוק חשש להפרת החוק על ידי עיתונאים המשתתפים בפרסומות בטלוויזיה., קיים חוק פקודת העיתונות- המקנה לממשלה   את הזכות לסגור עיתון אם תוכנו מהווה סיכון לשלום הציבור, הצעת חוק הוגשה על-ידי תמר גוז'נסקי (חד"ש) ושניים מחבריה, מוחמד ברכה ועסאם מח'ול שמטרתו להגביל את הריכוזיות בתקשורת. הצעת חוק נוספת הוגשה על-ידי יובל שטייניץ (ליכוד). מטרתה היא מניעת מונופולים וקרטלים בתקשורת.
 אך הריסון החיצוני מוגבל ובכך אעסוק בפרק המוסרי. התופעה מדברת על הפרת כללי האתיקה של עיתונאים שהינם נוגעים למוסכמות ולהבנות, חלקם כתובים בתקנונים ברורים, אבל חלקם הגדול אינם כתובים, אלא מוסכם שכך ראוי לצפות מעיתונאי לנהוג.למשל, פגיעה בפרטיות יכולה להיות עבירה פלילית ועוולה אזרחית על פי החוק. אבל על העיתונאי מוטלות הגבלות נוספות, והחברה מצפה ממנו למנוע פגיעה מיותרת גם אם אינו עובר על החוק. התופעה היא לא ראויה משום שהיא עלולה להחליש את מעמדם של העיתונאי ושל העיתונות המהווים מרכיב חשוב ביחסי חברה וממשל, ולדרדר את יכולתם של העיתונאי ושל העיתונות כולה להגן על האינטרס הציבורי ולשרתו. מדובר בתופעה חברתית תרבותית בעלת השלכות מרחיקות לכת על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכותו של הציבור לדעת.

**העבודה ללא מקורות