תקציר מנהלים עבודתי היא מחקר אמפירי אשר בודק את השפעתה של התקינה הבינלאומית על היחס השוטף (נכסים שוטפים/התחייבויות שוטפות) בישראל. יחס שוטף הוא אחד היחסים הפיננסיים הבסיסיים והחשובים ביותר לצורך ניתוח דוחות כספיים של חברות ולכן לדעתי יש חשיבות רבה לבדיקה כיצד יישום של IFRS משפיע על יחס זה בהשוואה לתקינה הישראלית שתחתיה בוצעו החישובים קודם לכן. שאלת שעליה עונה המחקר היא, האם למעבר מתקינה ישראלית לתקינה הבינלאומית יש השפעה על היחס השוטף?
על מנת לענות על השאלה, אספתי נתונים של 43 חברות אשר התחילו ליישם את תקני IFRS לראשונה החל משנת 2008. כידוע, יש חברות אשר התחילו ליישם תקני IFRS מסוימים מיוזמתם לפני
1 .1.08. חברות אלה לא יילקחו בחשבון.
לצורך ביצוע ניתוח והשוואה השתמשתי  בדוחות כספיים של שנת 2008 שבהם מוצגים מספרי השוואה של שנת 2007 שערוכים בהתאם לתקינה החדשה ובהתאם לתקינה הישנה.
תוצאות המחקר מראות כי בסה"כ קיים הבדל בין היחס השוטף המחושב לפי התקינה הישנה לבין היחס השוטף המחושב לפי התקינה החדשה. למעבר לתקינה החדשה יש השפעה חיובית אך לא מהותית על היחס הזה.
סעיפים אשר גדלו כתוצאה ממעבר לתקינה החדשה הם: מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות בבנקים, הלוואות לז"ק, נכס מס שוטף, הכנסות לקבל מעבודות בחוזי ביצוע, מלאי, מלאי בניינים למכירה, בניינים בהקמה, אשראי מתאגידים בנקאיים, מקדמות מלקוחות.
סעיפים אשר קטנו כתוצאה ממעבר לתקינה החדשה הם: נכסים פיננסים בשווי הוגן דרך רווח והפסד, השקעות לז"ק, לקוחות, חייבים ויתרות חובה, חלויות שוטפות של אג"ח להמרה, התחייבויות לספקים ולנותני שירותים, זכאים אחרים ויתרות זכות, מכשירים פיננסיים נגזרים, התחייבויות בגין רכישת חברה מאוחדת.
העבודה מחולקת לפרקים הבאים, כדלקמן:
1.      מבוא
2.      סקירת ספרות
2 .1.            התפתחות התקינה החשבונאית בישראל
2 .2.            אימוץ התקינה הבינלאומית בישראל
2 .3.            אימוץ התקינה הבינלאומית בעולם
2 .3.1.      אימוץ התקינה הבינלאומית בעולם, למעט ארה"ב
2 .3.2.      אימוץ התקינה הבינלאומית בארה"ב
2 .4.            השפעת אימוץ IFRS על נתונים חשבונאיים
2 .5.            הבדלים בין IFRS ונהלים חשבונאיים של מדינות האיחוד האירופי
2 .6.            השפעת אימוץ IFRS  על נתונים חשבונאיים במדינות האיחוד האירופי
3 .      מתודולוגיית המחקר
4 .      השערות המחקר
4 .1.            השערה 1: ל- IAS 2
(מלאי) יש יותר השפעה חיובית משלילית על היחס השוטף.
4.2.            השערה 2: ל- IAS 39
(מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה), ו- IAS 12
(מיסים על הכנסה) יש יותר השפעה שלילית מחיובית על היחס השוטף.
4.3.            השערה 3: ל – IAS 11
(חוזי הקמה) יש יותר השפעה חיובית משלילית על היחס השוטף.
5.      סיכום
6 .      ביבליוגרפיה 7.      נספחים
1 . מבוא
בתחילת שנת 2008 נכנסה לתוקף בישראל "מהפיכת הדיווח הכספי"- IFRS. חובת הדיווח חלה על כל התאגידים הכפופים לחוק ניירות ערך (למעט הסדר "הרישום הכפול"), החל מהרבעון הראשון של 2008. החל מאותו מועד, מחויבים התאגידים להציג מספרי השוואה לשנת 2007 לפי כללי המדידה וההכרה של ה-IFRS.
כניסת ה-IFRS לתוקף מבטלת את תוקף הכללים והתקנים שחלו בישראל, על פי תקן מיוחד (29) של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות מיולי 2006. הביטול כלל תקנים, גילויי דעת, הבהרות וכו'.
המעבר ל-IFRS נבע מהצורך לאפשר לשוק ההון הישראלי להתייצב בשורה אחת עם שוקי ההון המובילים בעולם, לדבר בשפתם הכלכלית ולהתחרות ביעילות גבוהה יותר בשוקי הכספים הגלובאליים. למעלה מ-100 מדינות כבר אימצו את ה-IFRS, בהן המדינות המובילות בשווקים הכלכליים. הרשות לניירות ערך בישראל עודדה אף היא את אימוץ ה-IFRS, ואף לבצע אימוץ מוקדם, על מנת להגביר את אמון המשקיעים המקומיים והזרים בשוק הישראלי, בשקיפותו ובאופן ניהולו.  בבסיסו, ה-IFRS בעצם מציג שני שינויים מרכזיים, אשר מהווים מהפיכה לעומת החשבונאות "הישנה":
1.      מעבר מגישה מבוססת כללים לגישה מבוססת עקרונות
2 .      מעבר משווי היסטורי לשווי הוגן ה-IFRS כולל עשרות תקני חשבונאות בינלאומיים. כמו כן, קיימת ועדה לפרשנות ה-IFRS, כאשר לפרשנות זו מעמד מחייב, כיוון שכפי שהוסבר לעיל, החשבונאות עברה להיות מבוססת עקרונות, דהיינו חברות יכולות לדווח על אירוע זהה באופנים שונים.
התקינה הבינלאומית נחשבת לתקינה מסודרת ומקיפה, בוודאי יותר מהתקינה הקיימת. עצם המעבר לתקינה מבוססת עקרונות במקום תקינה מבוססת חוקים, משפר את הרלוונטיות של הדוחות הכספיים. המעבר ליישום ה-IFRS ישפר את מעמדה של ישראל בקהילה הכלכלית, כמו גם את איכות הדיווח הכספי בישראל . גורמים  כלכליים בעולם, יוכלו לקרוא בקלות דוחות כספיים של חברות הנסחרות בישראל, ולא יצטרכו ללמוד את כללי החשבונאות הייחודים של ישראל.  תהליך המעבר לדיווח כספי לפי ה- IFRS, הינו תהליך מורכב הדורש היערכות מתאימה ומוקדמת של החברות, בין השאר,  מחייב  מעורבותם ושילובם  של כל הגורמים האמונים על נושאים של תמחיר, בקרה ודיווח כספי בחברה, לרבות אנשי מערך הכספים, מבקר הפנים, רואה החשבון החיצוני ואנשי המערכות התומכות כגון מערכות המידע והמחשוב. המעבר ל-IFRS משפיע על סעיפים רבים בדוחות הכספיים, הן לטווח קצר והן לטווח ארוך, וכתוצאה מכך גם על היחסים הפיננסיים המוגדרים כיחסים בין סעיפים שונים בדוחות הכספיים של חברה.
באמצעות יחסים פיננסיים, בין היתר,  מנוטרל למעשה הגודל המוחלט והיקף הפעילות של החברות. יחסים פיננסיים מהווים כלי שימושי להבנת הדוחות הכספיים. בכל ענף תעשייתי או מסחרי, קיימים יחסים אופייניים בין משתנים חשבונאיים שונים. יחס פיננסי מסוים אינו קבוע אלא מתפלג על פני החברות באותו ענף עם ממוצע וסטיית תקן. בכל ענף קיים ממוצע שונה שמאפיין את השימוש ברכוש קבוע, הון חוזר והון אנושי בתהליך הייצור. ישנם ענפים שהינם עתירי נכסים וישנם ענפים שהינם עתירי הון אנושי. במילים אחרות, לכל ענף כלכלי יש "פונקצית ייצור" מסוימת שקובעת את היחסים בין גדלים שונים בתהליך ייצור הרווח.
ניתוח יחסים פיננסים מחייב מתן פירוש ליחסים הפיננסיים ולשינויים שחלו בהם, תוך השוואה בין היחסים שהתקבלו עבור החברה לממוצעים באותו ענף.
חשיבות העבודה טמונה בכך שסיווג שונה של סעיפים מסוימים, הנובע מיישום IFRS, עלול לגרום להשפעה מאוד רחבה על היחסים הפיננסים ומכאן על אופן קריאת הדוחות והבנתם על ידי ציבור המשקיעים. ולכן יש חשיבות רבה להבנה מה הם הגורמים המשפיעים באופן כזה או אחר על אותם יחסים פיננסיים.