ראשי פרקים הקדמה – חשיבות הלימוד בעמ"י הלימוד הכללי הלימוד הפרטני הסתירה הגלויה בין שתי גישות אלו המתח ביהדות בין שתי צורות הלימוד פתרונות לגישור הקדמה לא לחינם נקרא העם היהודי "עם הספר".
מאז ומתמיד עמד בראש סדר העדיפויות שלו עניין החינוך והלימוד, כיאה לעם שנבחר לקבל את תורת ה' ומכח לימוד זה להשפיע על העולם כולו.
חשיבות הלימוד ביהדות כה גדולה, שבפרשת "שמע", אחת הפרשות המפורסמות ביותר בתורה, ושנאמרת מדי יום בתפילה, מודגש מאוד עניין לימוד האבות את בניהם:
 "ושננתם לבניך ודברת בם… ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם… " (מתוך סידור התפילה).
הרמב"ם מונה בספר המצוות שלו את חיוב לימוד האב על הבן כמצווה בפני עצמה.
והמצוה הי"א היא שצונו ללמוד חכמת התורה וללמדה וזה הוא שנקרא תלמוד תורה והוא אמרו  ושננתם לבניך. ולשון ספרי לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים. ושם נאמר ושננתם שיהו מחודדין בתוך פיך כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד.
וכבר נכפל הצווי הזה פעמים רבות, ולמדתם ועשיתם, למען ילמדון (פ' וילך). וכבר התפזר הזרוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד. ונשים אין חייבות בה מאמרו בה ולמדתם אותם את בניכם ואמרו בניכם ולא בנותיכם כמו שהתבאר בגמר קדושין (כט ב, ל א):
בשלב מסוים עקב מצוקת העתים, נתמעטו מאוד לומדי התורה, האבות כבר לא יכלו ללמד את בניהם יותר והאידאל התורני, אותו הדגישה היהדות כ"כ, נזנח.
בעקבות משבר לימודי זה, התקינו חכמים בתקופת המשנה והגמרא מלמדים אשר למדו ברחבי הארץ תורה כתחליף ללימוד האבות. תקנה זו ידועה בגמרא כתקנת יהושע בן גמלא.
וכך נאמר במסכת בבא בתרא דף כא.:
  דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא היה למד תורה, מאי דרוש? ולמדתם אותם – ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש? כי מציון תצא תורה; ועדיין מי שיש לו אב – היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב – לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו – מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.
השינוי שחל במצווה, מחיוב האבות ללמד ממש את בניהם לחיוב לדאוג לממן את לימודיהם, ממחיש בעליל כיצד מצווה מדאורייתא עברה שינוי לאור השינוי בתקופות ובמציאות המשתנה.
הלימוד הכללי במקומות רבים מצאנו …
**ללא מקורות