סמינריון: מעורבות בג"צ בנושאים מדיניים ביטחוניים
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
מילות מפתח | אפרטהייד, אקטיביזם משפטי, גדר ההפרדה, העדר חוקה בישראל, התערבות בג"צ, נוהל שכר |
שנת הגשה | 2010 |
מספר מילים | 4673 |
מספר מקורות | 34 |
תקציר העבודה
סמינריון: מעורבות בג"צ בנושאים מדיניים ביטחוניים סיכום כללי:
הנושא אותו אני מבקש לסקור בעבודה זו, הוא הלגיטימיות של התערבות בג"צ בנושאים מדיניים-בטחוניים בקביעת כללים אתיים מוסריים. אבדוק את הגדרתו של שלטון החוק (Rule of Law), אדון בתשתית החוקית והחוקתית שבפעילות בג"צ, ה- 'חטאים הקדמונים' שהביאו אותנו למצב בו יש לשופטי בג"צ דריסת רגל בתחומי עיסוק רבים ומגוונים שלכאורה רלוונטיים אך ורק למערכת השלטונית. אבדוק את בסיסו של האקטיביזם המשפטי בישראל ואדון בהתערבות בג"צ בנושאים מדיניים ביטחוניים, הן בסקירת האירועים המרכזיים בהם התערב בג"צ בצורה נכבדת והן בדיון על הלגיטימיות של המעורבות, המביא לתוצאות שללא ספק עומדות בקנה אחד עם החוק הישראלי והבינלאומי – אך לאו דווקא עומד בדרישות הביטחון שנקבעו בידי ממשלת ישראל. התנגשות קיימת בין גישתו של נשיא ביהמ"ש בדימוס, אהרון ברק לפיה הכל שפיט וכי בית המשפט מוסמך לדון בכל סכסוך - גם סכסוכים בעלי אופי בטחוני ופוליטי, לבין גישה הקוראת לשלול את סמכות ההתערבות של בג"צ בהליכים שלטוניים. תקציר:
בנייר זה נסקרות טענות שונות המעידות על הבעייתיות שבמעורבות בית המשפט העליון בהחלטות מדיניות-בטחוניות ובחוסר הלגיטימיות הטמונה בהתערבות שכזו. עמדנו על כך שתקיעת טריזים שיפוטיים בתהליכים בטחוניים ומדיניים שבסופם לא נמצאים שיקולים פיננסיים אלא חיי אדם, מביאה לסכנה ליציבות מערכת המשפט והפרדת הרשויות.
הסכנה העומדת כיום בפתח לדעתי, היא שהתנהלות זו של בג"צ תיצור סדק ב-'איזונים והבלמים' שבמערכת השלטונית, שיתרחב אט אט בשל הרוח הגבית שבאמון הציבור הנמוך במערכת המשפט, ויביא בתוך זמן לא רב להפקעת סמכויות בתחומים ספציפיים מבית המשפט העליון, לחקיקת חוקים שמטרתם עקיפתו של בג"צ ולריקון מתוכן של מוסד חשוב זה. מדינה דמוקרטית, לא כל שכן מדינה העומדת בפני בעיות קיומיות של ממש, חייבת לאפשר לעצמה מערכת קבלת החלטות והוצאה שלהן לפועל בצורה זריזה ויעילה, ללא בלמים מרובים מדי. ואדגיש שוב, ראוי כי יתערב בית המשפט העליון בהחלטות שלטוניות בנושאים בטחוניים ומדיניים כאשר יש צורך של ממש להתערב ולשנות החלטות. התערבות גסה ושינויים תדירים, יביאו גם להססנות ולחוסר החלטיות במדיניות של ממשלת ישראל ולטווח הארוך – להצרת צעדיו של בית המשפט העליון על ידי חקיקה של הכנסת או למסלולים 'עוקפי בג"צ' שיפגמו בשלטון החוק וברצון לשקיפות עד כמה שניתן אצל מקבלי ההחלטות. תוכן עניינים- (i) מבוא
(ii) שלטון החוק (Rule of Law) (iii) מעורבות יתר של בית המשפט העליון – 'החטא הקדמון' והפתרון המצוי * העדר חוקה בישראל (iv) האקטיביזם המשפטי של בית המשפט העליון בישראל (v) התערבות בג"צ בנושאים מדיניים בטחוניים * גדר ההפרדה * נוהל שכן (vi) לגיטימיות התערבות בג"צ בנושאים מדיניים בטחוניים (vii) סוף דבר פסקה ראשונה:
תפקיד המשפט בחיי היום-יום מתחלק לשניים- פורמאלי ומהותי . בעוד שהצד הפורמאלי (rule by law) עוסק בציות לחוקי המדינה והחלת החוקים, הצד המהותי (rule of law) בודק את תוכן החוק, מחיל החלת נורמות וערכים ליברלים ומבצע שפיטה על פי אמות מוסר וצדק. על הצד המהותי במשפט לוודא ולהבטיח שהמשפט לא ישמש 'כסות' בידי השלטון לעשות ככל העולה על רוחו (שלף אף מדגים זאת באמצעות שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה), מחשש שהחוק ישרת את המערכת כחלק מהאידיאולוגיה של השלטון ויהפוך לחלק מעולם התקנות והאיסורים. אחרי הכל- החוק יוצר את הריטואל במדינה . ואצלב האבל טוען כי לחוק יש משמעות של לגיטימציה, ולשלטון החוק יש משמעות של הגנה על האזרח הקטן, בוודאי בעולם גלובאלי המושפע תדיר מתקשורת בינלאומית, דעת קהל ועוד. במידה והלגיטימציה נשענת על מקור עצמאי אחד בלבד – הלגיטימציה הופכת לסמכות אבסולוטית המזכירה דיקטטורה קלאסית. ללא צד מהותי למשפט, כל מערכת יכולה לאבד את האיזון המתבקש, ואיזון זה אמור להגיע מכיוונה של המערכת המשפטית שאמורה להתעמת עם השלטון, להעמיד אותו על טעויות וחריגות מהנורמות המקובלות. דרך זו מקובלת במדינות דמוקרטיות רבות, אולם במדינות אלו נמנעת בדרך כלל המערכת המשפטית מלהתעמת עם השלטון בכל הנוגע לנושאים פוליטיים ובטחוניים, כשהחשש הגדול הוא מפעולה שלטונית שתביא לצמצום סמכויותיה של המערכת המשפטית.