מטלת מנחה (ממ"ן) 12
הקורס 10668 – לשון ותקשורת מועד אחרון להגשה : 03.04.2009
שאלה 1.
א' הגישה הפרדיגמאטית – גישה זו בודקת את המילה על פי המימד האנכי, כלומר מעמדה של המילה בייחס לקבוצת מילים דומות שיכולות להחליף אותה, המילה מוגדרת באמצעות יחסיה עם מילים אחרות באותו שדה סמנטי .
משמעות המשפט לא משתנה , המציאות היא אותה מציאות , יש כאן החלפה ,המרה, של המילים הנרדפות ולכן נקראת מימד אנכי.
דוגמה:  החומה – נחרבה, החומה – נהרסה, החומה- התמוטטה הגישה הסינטגמאטית  – גישה זו בוחנת את משמעות המילה על סמך המבנה האופקי של המשפט ברצף תחבירי, זאת אומרת המשמעות הבסיסית של המשפט משתנה בהתאם ליחסים המשתנים של המילה בתוך המשפט. המשמעויות של המשפט משתנות עם אותה מילה . המילה משובצת בהקשר מסויים במשפט וההבנה כולה  מתבססת על ההקשר , כלומר על פי הרצף התחבירי.
דוגמה: " המלך נתן את הכתר לנסיך "      " הרופא שיניים בנה לי כתר בשן " ההבדל בין שתי גישות אלה הינו המשמעות התלויה בהקשר. מילה בהקשר הלשוני יכולה לקבל משמעות בשתי הקשרים שונים על ידי הגישה הפרדיגמאטית או על ידי הגישה הסינטגמאטית.
בגישה הפרדיגמאטית אנו מקבלים משמע כללי ולא מדויק, ניתן להבין את המשמעות המילה על ידי מילים נרדפות / ביחס למילים שדומות ושיכולות להחליף אותה . לעומת זאת הגישה הסינטגמאטית היא בוחנת את המילה על פי המבע שהיא משובצת בו , ניגודים על פי הרצף התחבירי והמילים ולא על פי קבוצת מילים. המשמעות של המשפט משתנה עם אותה מילה.
שאלה 1.
ב' המילים "קרש" "ישב" על פי הגישות הבאות:
…