ביקורת חקירתית מעילת יועצי ההשקעות בבנק הבינלאומי הראשון

שנת הגשה 2011, 4494 מילים
ILS 200.00 – קנה עכשיו

תוכן עניינים
תקציר מנהלים  2
תוכן עניינים  3
1 . רקע על החברה  4
      1.1. נתונים כספיים  5
2 . סיפור המעילה  6
      2.1. השתלשלות האירועים  6
      2.2. דרך ביצוע המעילה  6
      2.3. אפיון ההונאה  7
3 . הישות המשפטית הנבדקת  8
4 . המעורבים בביצוע המעילה  8
5. אופן החשיפה  9
6 . נפגעי ההונאה  9
7. הכשלים במערכת הבקרה שאפשרו את ההונאה  9
8 . אופן איתור המעילה  11
9. צעדים משפטיים שננקטו 11
1 0. כימות הנזק  12
1 1. הצעה למערך בקרה ונהלי ביקורת  12
1 2. התייחסות למעילה נוספת בקבוצת הבנק הבינלאומי 13
1 3. מסקנות וסיכום  14
1 4. ביבליוגרפיה  14
1 5. נספחים  15
      15.1  נספח א- תמצית דוכ”ס לשנת 2010  15
      15.2 נספח ב’ – מניית חברת הבנק הבינלאומי במהלך שנת 2009  17
תקציר מנהלים בעידן הדיגיטלי בו אנו נמצאים כיום, העברת כספים וביצוע עסקאות בסדרי גודל עצומים מתבצעת בלחיצת כפתור פשוטה ובזמן קצר. התפתחות הטכנולוגיה המהירה בשנים האחרונות, בשילוב עם בקרות רופפות נתנו פתח לבעלי תפקידים רבים מתחום הפיננסים לבצע מעילות ותרמיות רבות במגזר הבנקאות והפיננסים בארץ ובעולם. אנשים כגון ברנרד מיידוף, אלן סטנפורד ועוד, הצליחו להשיג גישה לכספי ציבור ולבצע מעילות בהיקפים אדירים וזאת מבלי להתגלות במשך שנים רבות.
בעבודתנו בחרנו להתמקד במעילת יועצי ההשקעות בבנק הבינלאומי הראשון.
במעילה הנ”ל, שנחשפה בשנת 2009, חשודים שני יועצי ההשקעות יעקב קאופמן ונתנאל שרון כי ניצלו את תפקידם ומעמדם לצורך ביצוע מעילה בהיקף של מיליוני שקלים בכספי תאגידים אשר ניהלו תיקי השקעות בבנק. על פי החשד, השניים ביצעו פעולות בחשבונות התאגידים, ללא אישורם, ע”י קניה ומכירה של ניירות ערך במטרה להשיא רווחים אישיים לחשבונותיהם הפרטיים על חשבון החברות. מחקירת רשות לני”ע ערך עולה כי השניים ביצעו עסקאות מתואמות בחשבונות התאגידים כגון עסקאות סיבוביות מלאות ועסקאות סיבוביות חלקיות תוך גריפת רווחים אישיים של מיליוני שקלים.
המעילה נחשפה ע”י הרשות לני”ע במסגרת שרשרת חקירות ובדיקות מדגמיות שערכה הרשות בזמנו.  באותה תקופה לבנק הבינלאומי לא הייתה מערכת בקרה אשר הייתה מסוגלת לאתר ולהתריע על ביצוע עסקאות חריגות, עובדה זאת אפשרה לקאופמן ושרון למעול בכספי התאגידים ללא גילוי במשך תקופה של למעלה משנתיים.
במסגרת החקירה, השתמשה הרשות לני”ע במערכות בקרה מתקדמות שבין היתר מאפשרות זיהוי עסקאות מתואמות ועסקאות חריגות ובמהלך בדיקה מדגמית של הבנק, המערכת התריעה על עסקאות של קאופמן ושרון כחריגות, וכך נחשפה המעילה של יועצי ההשקעות. ע”פ ממצאי החקירה, הפיק יעקוב קאופמן רווחים אישיים בגובה של למעלה ממיליון שקלים על חשבון התאגידים המרומים, ואילו נתנאל שרון הפיק רווחים אישיים בגובה מאות אלפי שקלים. המסקנה העיקרית אליה הגענו במסגרת עבודתנו היא כי בארגון בסדר גודל של בנק, יש להטמיע מערכות אשר יאפשרו לארגון לבצע בקרה, מעקב והתרעה בעת גילוי של עסקאות חריגות ועסקאות מתואמות, זאת במטרה למנוע בעתיד מעילות והונאות מסוג זה, וליצור הרתעה בפני מנהלים אשר ניתנת להם גישה לחשבונות לקוחות ותאגידים בבנק.
יתרה מכך אנו חושבים כי יש להגביל את גישתם של מנהלים ובפרט מנהלי תיקי השקעות לחשבונות הלקוחות דרך שימוש במערכת אשר תאמת כי העסקאות המבוצעות בחשבונות הלקוחות אכן מאושרות על ידם בפועל.
להערכתנו, שימוש בכלים אלו, תוך ביצוע בדיקות מדגמיות תקופתיות והקפדה על תהליך מיון וסינון קפדני של העובדים יובילו לשיפור משמעותי ביכולת המערכת הבנקאית למנוע מעילות והונאות מסוג זה בעתיד.

ILS 200.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח , , , ,
מקצוע/ות
מספר מילים 4494
מספר מקורות 9
שנת הגשה 2011