נושא המחקר: מפעל קש"ת מרכז לקידום ושיקום תעסוקתי לבעלי מוגבלויות תוכן עניינים
המאמר  3
מבוא: 3
מתודולוגיה  5
טענה מרכזית  5
שרשרת טיעונים  5
דיון ומסקנות: 7
ביבליוגרפיה  9
נספחים   10 תצפיות  10 תצפית מספר 1: תאריך 4.3.10  10 תצפית מספר 2: תאריך 8.3.10  13
תצפית מספר 3: תאריך 11.3.10  15
תצפית מספר 4: תאריך 14.3.10  18
תצפית מספר 5: תאריך
5 .3.10  21
תצפית מספר 6: תאריך 8.4.10 
5 תצפית מספר 7: תאריך 15.4.10  28
תצפית מספר 8: תאריך 18.4.10  31
ראיונות  34
ראיון עם שרון (מנהלת המפעל) 34
ראיון עם חניכה  42
ראיון עם חניך מהמפעל  47
ראיון עם מדריכה (יוספה) 53
ניתוח טקסט  57
טקסט מקורי ששימש לניתוח טקסט  59
מאמרים  60 התפתחות פסיכו-סקסואלית של אנשים עם פיגור שכלי 60 פיגור ותחלואה נפשית  61
דפוסי מעורבות חברתית בקרב אנשים עם וללא מוגבלות בישראל  64
מעמדו החברתי של האדם המפגר במפעלים מוגנים רבי נכויות  75
מדיניות התעסוקה המוגנת כלפי אנשים עם מוגבלויות קשות בארצות המערב ובישראל  84
פיגור שכלי- הגדרות, רמות, סיבות ותסמונות שכיחות  93
שיקום תעסוקתי מרכיב מרכזי בדרך לשילוב חברתי 95
הצעת מחקר  96
ניתוח תצפיות- הוגש במסגרת הקורס  98
תמונות- שדה המחקר  101
פרזנטציה בכיתה  103
מבוא:  שדה עבודת מחקר עוסק במפעל המעסיק אנשים בעלי צרכים מיוחדים. כעת נתאר את השדה באופן כללי. המפעל ממוקם באזור התעשייה של חולון ומתוחם בגדר. במפעל עובדים כ-98 חניכים, לכולם יש פיגור שכלי ברמות שונות. בנוסף לפיגור ישנם ילדים עם תסמונת דאון, בעיות נפשיות, נכים ועיוורים.כמו כן, ישנם במקום כ-20 אנשים אשר עושים עבודות שירות כתחליף למאסר בכלא. החלטנו להתמקד בחדר עבודה אחד ובחדר מנהלת המפעל על מנת שאופן התצפיות ושדה המחקר יהיו ממוקדים. חשוב לציין כי כל חדרי העבודה במפעל הינם דומים מאוד הן בהרכב החניכים הנמצאים שם והן בסוג העבודה המבוצעת על ידם. חדר העבודה בו החלטנו להתמקד הינו גדול, מואר מאוד ובתוכו ישנם 3 חלונות רחבים ובפינתו הימנית נמצאת דלת יציאה מעץ המובילה אל רחבה גדולה המהווה חנייה. חדר זה עוסק בפעולת הרכבת פאזלים, אריזתם בקופסאות וניילון וכן אריזת עבודות יצירה למוסדות שונים. בחדר ישנם שולחנות מעץ כשליד כל שולחן יושב חניך אחד בעל תפקיד ספציפי בתהליך העבודה. בחדר העבודה ישנה אחראית כיתה שתפקידה לפקח ולהשגיח שהחניכים יבצעו את עבודתם בצורה נכונה וכן לספק להם דמות סמכותית וחברתית שהם יכולים להיעזר בה. חדר המנהלת מעוצב כמשרד מרווח ומכיל בתוכו חלק מהעבודות שמבצעים החניכים במפעל. העבודה שהחניכים עושים היא עבור ספקים שונים אשר משלמים לחניכים עפ"י תפוקה. ישנן עבודות שונות במקום: פאזלים, פליירים, מתקני פלסטיק שונים וכו'. כל חניך בסוף החודש מקבל משכורת חודשית על עבודתו. שעות העבודה של המפעל הוא בין 08:00 בבוקר עד לשעה 16:00 בימים א-ה. לאחר סיום העבודה חלק מהחניכים חוזרים הביתה וחלקם חוזרים להוסטל עם המטפלים שלהם. הסיבה העיקרית אשר בגללה בחרנו לבצע את עבודת המחקר שלנו במפעל זה היא חוסר המודעות של הציבור "וההתעלמות" של החברה מאנשים עם צרכים מיוחדים. מאוד עניין אותנו איך נראה יום עבודה במקום שבו כל העובדים בעלי פיגור שכלי וההתנהלות היום יומית של אנשים עם צרכים מיוחדים. מקום עבודה הינו דבר אשר ברור ומוכר לכל אדם בחברה וזאת על מנת לפרנס את עצמו ולחיות בכבוד ורצינו לדעת האם מקום העבודה של אנשים עם פיגור שכלי עונה על אותם צרכים בסיסיים וממלא אחר אותם פונקציות שהוא ממלא עבור אנשים רגילים.  תיאורית הצרכים של מאסלו מסבירה את השלבים במילוי הצרכים אצל בני אדם כמעין פירמידה שבבסיסה נמצאים הצרכים הפיזיולוגיים ובראש הפירמידה נמצא הצורך החברתי וקבלת הערכה. במאמר זה נדון בין היתר במילוי הצורך החברתי של החניכים במפעל עפ"י פירמידת הצרכים של מאסלו ובהשוואה אליה.
שדה המחקר מבטא את בחינת חשיבותו של הצורך בעבודה בקרב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בכדי לספק את צרכיהם. מקום עבודה ממלא תפקיד משמעותי בסיפוק צרכיהם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים. כאשר מקום עבודה והימצאות בחברה מהווים אספקט חשוב בחייהם של אנשים עם צרכים מיוחדים לא פחות מאשר בחייהם של אנשים רגילים. מטרת המפעלים המוגנים הינה לספק אינטגרציה חברתית ותעסוקתית לאנשים עם נכות ומוגבלות, לצורכי שיקום. כמו כן, העבודה תורמת לשילובם של בעלי המוגבלויות כחברים שווים בחברה, לקידום עצמאותם, הערכתם העצמית ואיכות חייהם. מיקומו של שדה המחקר בשיח הפסיכולוגי בא לידי ביטוי בכך שמקום העבודה והחברה בה אנשים נמצאים תורמים לאיכות חייהם, האינטימיות והענקת תמיכה שהוכחו כמשפרים את רווחתם הפיזית והנפשית. העובדה שאנשים עם פיגור שכלי חווים כיום יותר הזדמנויות לנוכחות פיזית ולשיתוף עם אנשים תורמת ליצירת אינטראקציות חברתיות רבות ומגוונות יותר. בנוסף, נוכחנו לראות בתצפיות כי המפעל משמש לחניכים מקום להיכרויות עם המין השני. ביחס למיקומו הסוציולוגי של שדה המחקר אנו עדים לשינויים משמעותיים שחלו במשך השנים בהגדרות של פיגור שכלי, שינויים אלה משקפים את השינויים בהתייחסות לתופעה זו- מהתייחסות כאל מצב חשוך מרפא, להתייחסות דינאמית שרואה אפשרות לשינוי וקידום עם מתן תמיכה מתאימה. כלומר מגישה סטטיסטית המגדירה אדם עפ"י מונחים של מנת משכל בלבד, למצב שבו החלקים ההסתגלותיים, החברתיים והסביבתיים הפכו להיות חלק משמעותי ובלתי נפרד מהגדרת התופעה. בעת ניתוח החומר השתמשנו במושגים הבאים: פיגור שכלי-אנשים עם פיגור שכלי נחשבים בכל חברה לנזקקים לתמיכה במרבית תחומי החיים לאורך כל חייהם.
למרות העובדה שזו תופעה אנושית שהוכרה מאז ומתמיד, אין עדיין הגדרה מקובלת על הכול, מה שמצביע על אופייה המורכב ביותר של תופעה אנושית זו, כשהמוקד הוא על הפתולוגיה או על האב-נורמאליות של הפרט. אדם מוגדר כאדם עם פיגור שכלי כאשר קיימת ירידה משמעותית בתפקודו השכלי וכן ירידה משמעותית בתפקודו ההסתגלותי והוא זקוק לטיפול. כאשר הפגיעה הופיעה לפני גיל 18 ואינה נובעת ממצב נפשי או מצב של חסך תרבותי או רגשי. חוקרים סבורים כי ההגדרה המתאימה ביותר לתיאור תופעת הפיגור השכלי היא קושי בלמידה. ההתפתחות לאורך כל חיינו מבוססת על למידה ספונטאנית בעיקרה ופורמאלית בחלקה. אנשים עם פיגור שכלי מתקשים לקלוט, לעבד, להפנים ולהשתמש במידע חיוני כדי להתקיים, לספק את צורכיהם ולהתנהג כמצופה בחברה שלהם. בחלק מהמצבים, אם נלמד את מה שמצופה שיילמד באופן ספונטאני, בכלים מתאימים ובקצב נכון, נצליח לשפר במידה רבה את תפקודו של האדם. שיקום תעסוקתי- תהליך השיקום התעסוקתי כולל אבחון, הכשרה מקצועית והשמה. התהליך הכוללני של השיקום התעסוקתי נשען על מס' ערכים המקנים לו את אופיו המיוחד ביניהם: שוויון, התייחסות לפרט ונורמליזציה. זאת לצד האמונה כי אצל כל אדם קיים פוטנציאל שניתן לממש. סביבה מכבדת, שיתוף הלקוח ומתן הזדמנות ללא תנאי מממשים פוטנציאל זה.החלק הראשון אשר מתווה את השיקום התעסוקתי הינו האבחון התעסוקתי אשר מאפשר בדיקת תהליכים של יכולות וכישורים בהתאמה לשוק העבודה ולמוגבלות של האדם. אבחון אשר נעשה בתנאים הולמים וברי נגישות מייצר תכנית שיקומית שמטרתה הסופית היא שילוב בשוק העבודה. מפעל מוגן- מטרת המפעלים המוגנים הינה להכין את האנשים בעלי המוגבלויות הקלות והבינוניות לעבוד בשוק העבודה התחרותי, לספק שירותי תעסוקה מוגנת ארוכי־טווח ושירותים תומכים לאנשים אשר מוגבלותם קשה ואשר סביר שלא יוכלו לתפקד באופן עצמאי. בד"כ מפעלים מוגנים משמשים מסגרות תעסוקה בלעדיות, לטווח ארוך עבור אנשים עם מוגבלות בינונית וקשה. בהתייחס לשיח הסוציולוגי שהזכרנו ניתן לראות כי קיימת מגמת עלייה בשיעורי ההשמה של אנשים עם מוגבלויות במסגרות תעסוקה מוגנות. המדינות הציבו יעדים שונים לתעסוקה המוגנת הנעים על טווח שבין יעד יצרני הבנוי בדומה לשוק העבודה, ובין יעד של טיפול שכוונתו להקנות איכות חיים.
 פירמידת הצרכים של מאסלו- עפ"י מאסלו, הצרכים והמניעים המפעילים את בני האדם הם פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כאחד, וניתן לסדר אותם בסדר היררכי עולה, לפי רמת הדחיפות שלהם לאדם. רוב הצרכים נובעים ממניעי חסך, קרי, צרכים שהאדם חייב לקבל אותם כדי לחוש מסופק, וכאשר הם מתמלאים במידה מספקת הם מביאים אותו למצב של איזון. מאסלו חילק את הצרכים ל-4 רמות, מהנמוך לגבוה: צרכים פיזיולוגיים, צרכי ביטחון, צרכי שייכות ואהבה וצרכי הערכה. אם הצרכים הפיזיולוגיים מתמלאים, עובר האדם לעסוק במילוי צרכי הביטחון, וכך הלאה. שאלת המחקר- כיצד המפעל המוגן ממלא את צרכיהם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים?