1 תוכן עניינים תקציר
2 מבוא

3 הגדרה כללית של סוכן- Agent 7
תיאורית/קונפליקט הסוכן- Agency Theory (conflict)
8 חברות ציבוריות 9
ביצועי חברות
1 0 בעיית הסוכן בחברות ציבוריות
1 1
תגמול ושכר מנכ"לים בחברות ציבוריות
1 3
קישור שכר מנכ"לים לביצועי חברות
1 7
ממצאים אמפיריים: קישור שכר מנכ"לים לביצועי חברות
2 0 מה הפתרון  לצמצום ניגודי האינטרסים בין המנכ"ל והבעלים?

2 2
דיון וסיכום
2 3
ביבליוגרפיה
2 6
נספחים
2 9
נושא חשיפת שכר מנהלי חברות עלה בשנים האחרונות לכותרות ואת מחקרם ממקדים Liu & Taylor (2008)  על היקף הגילוי ומידת הלגיטימיות של שכר מנהלים ב 191 חברות ציבוריות באוסטרליה , בשנים 2003 ו 2004 ואת זכות המשקיעים לדרוש את חשיפתם.
עולה שאלה –  האם ניתן לקשר בין האינטרסים של המנכ"ל  השכיר ובעלי המניות?
ניגודי אינטרסים בין המנכ"ל השכיר לבין בעלי המניות של הפירמה מוסברים על ידי בעיית הסוכן, שלפיה אינטרסים המנהלים אינם בהכרח זהים לאינטרסים של בעלי המניות. כאן אבקש לראות אם ניתן להביא לשיפור ביצועי חברות ציבוריות על ידי צמצום ניגודי האינטרסים הקיימים בהכרח בין המנכ"ל השכיר לבין בעלי המניות באמצעות קישור משכורתם של מנהלים בכירים שאינם בעלי שליטה בחברות ציבוריות לביצועי החברה אותה הם מנהלים.
שכר מנכ"לים שאינם בעלי שליטה בחברות ציבוריות מושפע מקונפליקט הסוכן אשר עוסק בקשי העולה משום קיומו של מידע אסימטרי,בו בעלים שוכרים סוכן, שהוא המנכ"ל,  ועליהם לתגמל אותו עבור ביצוע פעילויות שהן מועילות להם והן בעלות עלות לסוכן/ המנכ"ל . בעיית הסוכן קיימת באופן כללי בכל מקום בו ניהול ענייניו של אדם מופקד בידי אחר ,והיא מורחבת בעבודה המוגשת בזאת בהקשר של חברות ציבוריות בהן המנכ"ל אינו מבעלי החברה לגבי שאלת המחקר .
את התשובה על שאלה זו אגיש במחקר עיוני תוך הצגת ממצאים של ניתוחים אמפיריים וסטטיסטיים שבוצעו במסגרת הספרות המקצועית בנושא.
כבר מחקרים אקדמיים מוקדמים כגון (1976) Jensen & Meckling, , כמתו את רגישות שכר מנכ"לים לפי ביצועי החברה, כפי שהם נמדדים ע"י השינוי בעושרם של בעלי המניות, ומצאו כי הקשר הוא אמנם חיובי ומובהק, אך יחד עם זאת הוא חלש מאוד וכמעט זניח.
יש שיטות שונות למדידת ביצועי חברה, מתחום המימון, הכלכלה והחשבונאות; כשאנו עוסקים בעבודה שהיא בתחום הניהול האסטרטגי פניתי להערכת ביצועי החברה על ידי שימוש בערך שוק של החברה בבורסה, כלומר מחיר המניה, בהנחה כי הוא משקף את תרומת ההנהלה לרווחיות העתידית של החברה.
כאשר גם כוחות היצע וביקוש וגם שיקולים אקסוגניים לשוק והתלויים בביצועי המנכ"ל משפיעים על ביצועי הפירמה ,הרי שעל פי כהן ולאוטרבך,(2006) בתנאים אלו כדאי לחלק את הסיכון והרווח בין המנהל והבעלים על פני תשלום שכר קבוע למנהל וליצור קישור בין שכר המנכ"ל ובין ביצועי הפירמה.
ממחקרים שקראתי, ביניהם Morgan & Poulsen (2001), כהן ולאוטרבך ,2006 ו Nourayi & Daroca (2008) ,  Tully),(2006
עולה כי תגמול נכון חייב להיות אפקטיבי גם מבחינת בעל המניות המעניק את התגמול וגם מבחינת המנהל המקבל אותו.