תקציר מטרת עבודה זו הינה דיון בסוגיית השימוש (הטיפול) ההוגן לצרכי ביקורת בהקשר לזכויות יוצרים. אולם, בטרם נוכל לגעת בסוגיה זו, שומה עלינו להבין זכות יוצרים מהי. לשם כך ננסה לענות על שאלות כדוגמת: על מה מגינה זכות היוצרים? כיצד זכות זו מתגבשת? אימתי מוקנית לזכות כאמור הגנה ומכוח איזה חוק? השמירה על זכויות היוצרים ועל זכויות הקניין מגבילות, מעצם מהותן, את הנגישות החופשית לתכנים, למידע וליצירות אמנות. לשם שמירת זכות הבעלות על רכוש פרטי, שהינו קניין רוחני של מחברי יצירות וחומרים מקוריים, נחקק חוק זכויות היוצרים, הן במתכונתו המקורית משנת 1911 והן במתכונתו החדשה משנת 2007. מטרת החוק היא לשמור על הזכויות המסחריות והמוסריות של בעלי הזכויות והסדרת היבטים שונים של ענפי יצירה, כדי לתגמל ממציאים, וכדי לעודד יצירה, המצאה או חדשנות, משום שאלה רצויים לחברה. דיני זכויות יוצרים הם המרחב העיקרי שבו מבקש המשפט להסדיר את תהליך היצירה: היצירה האמנותית, המדעית ואף המסחרית, או באופן רחב יותר, יצירת הידע האנושי. בטענה זו חבויה ההנחה כי יצירת ידע היא תופעה חברתית רצויה שיש לקדמה. במקום בו קיימת הגנה על זכות יוצרים, קיימת גם הפרה של זכות זו. בהמשך נדון באיזה אופן והיכן זכות היוצרים מופרת, והאם קיימים חריגים בחוק מכוחם על אף הפרת הזכות לכאורה, תהא לנתבע, בתביעה להפרת זכות יוצרים, הגנה טובה. כאמור, עבודה זו תתמקד באחד החריגים המנויים בחוק והידוע בשמו כטיפול ו/או שימוש הוגן לצורכי ביקורת, שבהתקיימו תידחה תביעה שעניינה עילת הפרת זכות יוצרים.   תוכן עניינים

1 . מבוא. 3
2 . מהי זכות יוצרים?. 5
3 . חוק זכויות יוצרים, 1911. 7
4 . חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. 12
5. זכות מוסרית. 16
6 . הפרת זכות יוצרים.. 20 7. הגנת השימוש (טיפול) ההוגן 23
8 . סיכום.. 29
9. רשימת מקורות. 31