סמינר בנושא ירושלים- תכנון ופיתוח אזור התפר

תקציר העבודה

"אזור התפר"- כינוי אשר ניתן לרצועת קרקע שבין חומות העיר העתיקה בדרום לבין שדרות אשכול בצפון, לציון שאיפתה של העירייה לחבר בבינוי ובתפקוד את שני חלקי העיר, מזרח ומערב.
אזור התפר מהווה את אחד מאזורי התכנון העירוניים החשובים בירושלים. תפקוד ובינוי האזור יקבעו לא במעט את דמות העיר כעיר מאוחדת.
אזור זה כולל בתוכו שני אזורי מגורים, יהודי ממערב וערבי ממזרח, וביניהם מסדרון תנועה. מסדרון תנועה זה מורכב משני צירי אורך, כביש מס' 1 ודרך שכם, צירי רוחב החוצים אותם וביניהם מתחמים המיועדים לפיתוח. מסדרון התנועה חוצה בדרכו מצפון לדרום שלושה אזורים עירוניים שונים באופיים: בצפון- אזור מוסדות, במרכז- אזור מגורים, ובדרום- אזור מסחר התחום בין אזורי מגורים.
אחרי 1948 התפתחה ירושלים כעיר בירה חצויה. רוב השטח משער שכם בדרום ועד אזור שכונת רמות אשכול של היום, בצפון, היה לשטח הפקר. לאחר מלחמת ששת הימים, נותרה בשטח זה רצועה באורך של כ-שני קמ' בשטח של כ-500 דונם, כשטח פתוח בלתי מובנה ובלתי מתוכנן.
מאז מלחמת ששת הימים, המושג "איחוד העיר" ודרכי השגתו, מהווים את הבסיס העיקרי לרוב פעולות התכנון והביצוע בירושלים. רוב העשייה עד היום, של עיריית ירושלים וגופי ממשל אחרים. תחת הכותרת "איחוד העיר", הייתה במסגרת השכונות היהודיות החדשות מחוץ לעיר הפנימית. הרבה פחות תשומת לב הופנתה לתפקודה של העיר הפנימית בין שני מרכזיה, במזרח ובמערב. למרות שדווקא באזור זה מתעצב אופייה של העיר ומרוכזים בו חיי היומיום.   התפתחות בצפון ירושלים וצרכי התחבורה בעיר הביאו להחלטה על פיתוח רצועת קרקע אשר זכתה לכינוי "רצועת התפר". רצועה זו העוברת כחיץ בין שטחים מתוכננים סטטוטורית, היו מהאזורים האחרונים שנותרו פנויים ובלתי מתוכננים לאורך הקו העירוני.
תכנון "אזור התפר" מעורר תהיות רבות באשר להשפעתו על קשרי התפקוד הפיזי בין מזרח העיר ומערבה, והשפעתו על טיב הקשר בין שתי קבוצות האוכלוסייה העיקריות בירושלים- יהודים וערבים.
חשיבותו של "אזור התפר" מתאפיינת בהיותו חוליית חיבור עירונית חשובה לחלקי העיר השונים. חולית חיבור בין העיר העתיקה ומרכז העיר בדרום, לבין השכונות, הקיימות והמתוכננות, בצפון וחוליית חיבור בין מרכזי הפעילות ושכונות המגורים של מערב ומזרח העיר.
במשך השנים הסתבר שהמישור הפיזי הוא לא המישור היחיד הזקוק לטיפול בדרך להשגת איחוד העיר. לבעיות אתניות, חברתיות, תרבותיות וכלכליות ישנו משקל מכריע בדרך ליעד איחוד העיר. רק טיפול נכון בבעיות אלו יאפשר את השגת יעד זה. כידוע, השאלה מהו הטיפול הנכון לא הוכרעה, לפחות לא עד  לכתיבת שורות אלו. עם זאת, בכל ניסיון לפיתוח ושינוי, הן לתכנון הפיזי והן לתכנון סוציו/אקונומי חשיבות רבה כבסיס להשגת מטרות עירוניות כפי שיוצג בעבודה זו.
עבודה זו מתמקדת בשימושי קרקע קיימים ומתוכננים באזור אשר שימש גבול בין שתי מדינות וחצה במסלולו מרחב עירוני לשניים. העבודה מחולקת לחמישה פרקים עיקריים הקשורים האחד בשני ומסיעים בהבנת תמונת "אזור התפר" בכללותו:  הפרק הראשון יתמקד בסוגים השונים של שימושי קרקע
באזורי גבול ויעמוד על הרגישויות והסיבוכים העלולים לנבוע מתכנון אזור שכזה.
בפרק השני יתמקד בקווי ההפרדה בין קהילות בערים שסועות. אותם קווי הפרדה יוצגו באופן הבא- שילוב והפרדה בין קבוצות אתניות בעיר, הפרדה אתנית במגורים, התפקיד של אזורי התבדלות אתניים ולבסוף תוסבר הרקמה העירונית והרקמה החברתית הנכונים לאזור התפר בירושלים.
הפרק השלישי סוקר את תולדות התכנון והפיתוח באזור הגבול העירוני; עד 1948: התפתחות עירונית, 1948-1967: שטח הפקר, מ-1967: רצועה פנויה בין שני חלקי העיר, בניית שכונות המגורים אחרי 1967 והתכניות לשיקום אזורי הגבול.                                                          פרק רבעי- תכנון אזור התפר– פותח בהצגת תוכנית בניין עיר מס' 2969, ולאחר מכן מציג את  מטרות התכנית, מערכת השטחים הפתוחים, מערכת הבינוי ולבסוף דן בתוכנית על היבטיה השונים. הפרק החמישי, הוא פרק הסיום, ישלב בין ארבעת פרקי העבודה –  יציג את תמונת העבודה בכללותה על פרקיה השונים, תוך התייחסות למדיניות התכנון והפיתוח באזור השסע והסקת המסקנות המתבקשות.
תוכן העניינים
                                                                                                    עמודים:
מבוא                                                                                                 
1 . שימושי קרקע באזורי גבול                                                               
1  
2 . קווי הפרדה בין קהילות בערים שסועות                                             
2 -5                                                                                                           
3 . תכנון ופיתוח אזור הגבול העירוני- סקירה היסטורית                            6-8                             
4 . תכנון "אזור התפר"                                                                        9-11       5. סיכום ומסקנות                                                                              
1 2-13
ביבליוגרפיה                                                                                       
1 4