סיכום מדריך למידה בהפרעות שינה + 37 מאמרים פרק 1 – מבוא לחקר השינה ·         הקדמה ·         סקירה היסטורית של חקר השינה ·         הגדרת השינה ·         מבנה השינה ·         מחזורי עירות ושינה ·         תפקיד השינה (מחקרים על חסך שינה ותיאוריות על תפקידי השינה) ·         שיטות למדידת שינה פרק 2 – שינה והיבטים התפתחותיים ·         הקדמה ·         התפתחות השינה בשנות החיים הראשונות –          משך השינה –          פיזור השינה (מחזור צירקדיאני) –          שינויים בשלבי השינה (מחזור אולטרדיאני) –          השפעות על התפתחות דפוסי השינה ·         השינה בשנות הילדות: גילאי הגן ובה"ס היסודי –          משך השינה ופיזורה –          מבנה השינה ·         שינה אצל מתבגרים פרק 3- הפרעות שינה אצל ילדים הקדמה הפרעות בהירדמות ושמירה על רצף השינה הפרעות נלוות לשינה (פרסומניות) עייפות וישנוניות יתר הפרעות בשעון הביולוגי "מוות בעריסה" הגורמים המשפיעים על הפרעות שינה בילדות מוקדמת –          גורמים הקשורים בתינוק –          גורמים הקשורים בהורים –          גורמים הקשורים באינטראקציה הורה –ילד –          גורמים תרבותיים וסביבתיים פרק 4 – טיפול בהפרעות שינה ·         הקדמה ·         טיפול בקשיי הירדמות ובשמירה על רצף השינה –          מודל התנהגותי –          מודל דינמי –          מבט מתוך הקליניקה – גישה משולבת ·         טיפול בפרסומניות ·         טיפול בהפרעות השעון הביולוגי פרק 5 – שינה וקשיי למידה וקשב אצל ילדים ·         הקדמה ·         מחקרים על חסך שינה אצל מבוגרים ·         מחקרים על חסך שינה אצל ילדים ·         מחקרים קורלטיביים באוכלוסיות קליניות –          הפרעות שינה אצל ילדים עם קשיי למידה מובחנים –          קשיי למידה אצל ילדים עם הפרעות שינה ·         ישנוניות במשך היום והשפעותיה על התפקוד הקוגניטיבי פרק 6 – שינה ופסיכופתלוגיה אצל ילדים ·       הקדמה ·       שינה ומצבי רוח –          קשיי שינה והשפעתם על המצב הרגשי –    שינויים יומיים בדפוסי השינה ושינויים יומיים במצב הרוח –          מצבים רגשיים והשפעתם על ויסות שינה הפרעות שינה ובעיות התנהגות –          בעיות שינה ומזג מולד –         שינה אצל ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות פרק 7 – שינה, לחץ וטראומה אצל ילדים ·         הקדמה ·         הגדרה של לחץ ·         שינה ולחץ – היבטים פיזיולוגיים ותיאורטיים ·         שינה ופוסט טראומה ·         לחץ ושינה אצל ילדים –          תגובות של ילדים למצבי לחץ –          השפעות לחץ על שינה אצל ילדים –          שינה כגורם לחץ פרק 8 – שנת תינוקות וילדים מנקודות מבט בין – תרבותית ואנתרופולוגית הקדמה זיקות גומלין בין ביולוגיה לתרבות חקר השינה –          משך השינה ותזמונה –          טקסי השכבה ושינה –          סידורי שינה – שינה נפרדת ושינה משותפת נקודות דמיון בתוך השונות מחקר בין תרבותי על שינה אצל ילדים – בעיות מתודולוגיות פרק 1 – מבוא לחקר השינה הגדרת השינה שינה- היא התנהגות החוזרת על עצמה ומתאפיינת ב 3 תופעות עיקריות:
ירידה במודעות וקשר עם הסביבה ירידה בתנועתיות ופעילות שרירים הפחתה משמעותית של התנהגות רצונית * המוח אינו נח בשינה אלא פעיל באופן ייחודי ובמהלך השינה ממשיך לעבד, במידה מסוימת גירויים מהסביבה.
מבנה השינה מתייחס לשלבי שינה שאותם אפשר לזהות ע"י מעקב פוליסומנוגרפי הבודק גלי מוח (ע"י EEG ) תנועות עיניים ומתח שרירים. ההבחנה הראשונית היא בין שנת REM לשנת NREM (זמן המתאפיין באופן כללי בפעילות נמוכה יחסית של המוח, שבמהלכה ממשיכים השרירים לפעול).
NREM – ניתן לחלק ל 4 שלבים עיקריים:
שלב 1: שינה שטחית, שלב המעבר לשינה המתאפיין בגלי מוח בעוצמה נמוכה ותדירות איטית, גלי תטא, מתח השרירים פוחת ועשויות להופיע תנועות עיניים מעגליות ואיטיות, החשיבה נעשת פחות מבוקרת והתגובתיות פוחתת, לעיתים מופיעות מעין הזיות ועשויות להופיע תנועות שרירים פתאומיות ולא רצוניות. משך: 30שניות – 5 דקות.
שלב 2: שינה שטחית, מאפיינים:
"כישורי שינה" – מעין האצות רגעיות של תדר גלי המוח ו "קומפלקס K” – גל פתאומי, קצרצר, המתאפיין בעלייה משמעותית למדי בגובה הגל ובירידה בולטת לאחר מכן. משך: 5 –
5 דקות.
שלבים 3+4: שינה עמוקה, מכונה גם SWS, מאופיינת בגלי דלתא – גלים בתדירות נמוכה. נשימה איטית וסדירה וקושי להעיר את הישן גם כאשר נשמעים רעשים מסביב. משך:  30-45 דקות.
REM: שנת חלום = שינה פרדוקסלית, מאפיין: תנועות עיניים מהירות, ירידה משמעותית במתח שרירים המובילה למעין ניתוק זמני של שרירים רבים בגוף,נשימה וקצב לב בלתי סדירים. גלי תיטא + אלפה.  משך: 5 דקות.
בעירות: גלי אלפא.
מחזורי עירות ושינה מחזור אולטרדיאני – מחזור שינה הכולל את 5 שלבי השינה הנ"ל, נמשך לרוב בין 90- 100 דקות כאשר בסיום מופיעה בד"כ יקיצה קצרצרה.1/3 ראשון של הלילה מתאפיין בדומיננטיות של שלבי שינה עמוקים ו 1/3
האחרון בשנת חלום. ויסות שינה ומקצביה במהלך היממה מחזורי שינה – עירות מווסתים ע"י 2
תהליכים בסיסיים הפועלים במקביל:
תהליכים הומיאוסטטים המווסתים את משך השינה ועומקה – מבחינה זו שחסך בשינה מגביר את הצורך לישון ואף מאריך את משך זמן השינה.
המקצב הצירקדיאני = "שעונים ביולוגים פנימיים" – האחראי למחזור שינה עירות על פני היממה. דפוס מעגלי של 24
שעות המותאם למחזור אור – חושך ומביא לכך שאנו ישנים בלילה וערים ביום, אם יוסרו הרמזים ישתבש המחזור הצ'. *בתוך מחזור זה קיימים 2 פרקי זמן של ישנוניות מרבית (אמצע הלילה +שעות אח"צ המאוחרות) ו 2 פרקי זמן של ערנות מרבית (מוקדם בבוקר ובערב). *דרוש לו זמן להתפתח.
* מחקרים הצביעו על מרכיב גנטי המשפיע על השעון הפנימי. תפקיד השינה חשיבות השינה רענון הגוף שימור אנרגיה הבשלת המוח תהליכי למידה וזיכרון מחקרים על חסך שינה
1 . חסך שינה מוחלט בבע"ח – לחולדות מניעת שינה לפרק זמן ארוך 10 – 30יום, גרמה לירידה במשקל, אובדן פרווה וכולן מתו בסוף הניסוי.
2.חסך שינה מוחלט בבני אדם – רוב המחקרים השיטתיים שנערכו לא הצליחו להראות השפעות קבועות או ארוכות טווח ומיעוטם הראו השפעות זמניות משמעותיות. לחסך שינה ישנה השפעה משמעותית על ערנות, התפקוד הפסיכומוטרי, קוג'(יכולת הקשב והריכוז, קבלת החלטות, תפקודי זיכרון,יכולת הסקה לוגית, חשבון, זיהוי צורות ועיבוד מילולי מורכב) ועל מצב רוח.
3 . השפעות חסך שינה על מצב רוח – בני אדם חסוכי שינה נעשים עצבניים, רגזניים וחשדנים, סף התסכול שלהם נמוך ויש עליה בתחושות מתח, חרדה ובלבול.
מצב רוח פגיע לחסך בשינה יותר מאשר תפקוד קוג' ומוטורי.
4. חסך שינה חלקי + סלקטיבי בממ"ן 11.
מאמר 1 – Bonnet : Sleep Deprivation בונט : מניעת שינה מהמדריך: 1.מאמר זה מסכם ממצאים עיקריים שעלו מחקרים רבים שבדקו השפעות של חסך שינה על תפקוד.
2.בהתחלה מובאת התייחסות לבעיות מתודולוגיות המאפיינות מחקרי חסך ובהמשך מתוארות השפעות חסך שינה על התפקוד ברמה ההתנהגותית והפיזיולוגית. 
3 .אח"כ מתאר ממצאים עיקריים העולים ממחקרים על חסך שינה חלקי. הוא מפריד בין מחקרי חסך שינה חלקי קצר וארוך.
4 .אח"כ מתייחס לממצאים על השפעות של חסך שינה סלקטיבי – שבו מונעים מהנבדק שלב שינה מסוים.
5.בנוסף דן בהשפעות של קיטוע השינה.
6 .בסעיף האחרון מובאים ממצאים העולים ממחקרי החלמה בעקבות חסך שינה.