תוכן העניינים
הקדמה. 2
מבוא. 3
סקירת ספרות. 5
הגורמים שהובילו לועדת בכר. 5
מסקנות הועדה ועיקרי הרפורמה. 8
השינויים שחלו בשוק קרנות הנאמנות. 9
האם הרפורמה השיגה את מטרותיה. 12
ניתוח השינוי 13
מתודולוגיה. 13
ניתוח הנתונים.. 13
בחינת השערת המחקר. 20 דיון 23
סיכום ומסקנות. 24
רשימה ביבליוגרפית.
5 הקדמה עברתי התלבטויות בדרך לבחירת הנושא. התחלתי מ"אפקט העושר" (השפעת ביצועי שוק המניות על רמת החיים), אך מצאתי כי כמות המאמרים בישראל על הנושא מועטה.
לאחר בחינה של מספר נושאים, הגעתי בסופו של דבר לרפורמת בכר. רפורמה זו הינה לעניות דעתי אחד המהלכים החשובים ביותר בשוק ההון בשנות ה 2000, אם לא החשוב ביותר.
ועדת בכר, בראשות ד"ר יוסי בכר (היום יו"ר בנק דיסקונט) דנה בנושאים רבים הקשורים בעיקרם לריכוזיות בשוק ההון והבנקאות.
כסטודנט וכאיש צעיר, לא תמיד ברור הקשר בין מהלכים כאלו לעתיד שלי, אך הקשר קיים. קרנות הנאמנות הם אחד מענפי ההשקעה המרכזיים בישראל, ורבים האנשים אותם אני מכיר, אשר מושקעים באפיק זה. המשמעות של שינויים וזעזועים בו נוגעת לכיס של כולנו.
בהנחייתו של החלטתי לבחון את הנושא לעומק. להפתעתי במהלך העבודה ראיתי כי מדובר בנושא אשר הבעיות בו היו ידועות וקיימות כמעט כ 20 שנה.
את החלק המחקרי הקדשתי לבחינה של השפעות השינויים בדמי הניהול על הצבירה בקרנות הנאמנות השונות. דמי הניהול, הצבירה והתשואות הם המדדים הידועים ביותר לביצועי קרנות הנאמנות. האם הצרכן הישראלי אכן מודע אליהם ויודע להתייחס בהתאם להעלאות או הורדות של דמי ניהול?