סמינר במימון על נושא הפנסיה - סקירה תיאורטית מקיפה על מושגים ומאמרים בתחום

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 10955
מספר מקורות 19

תקציר העבודה

תוכן העניינים
תקציר מנהלים. 4
מבוא. 5
1 .                                                   מהות החיסכון הסוציאלי 1
2 .                                                   מהות החיסכון הסוציאלי 2
2 .1           ביטוח. 2
2 .2                                     מקדם קצבה/פנסיה. 2
2 .3                     דמי ניהול. 3
2 .4                הפקדות. 3
2 .5                          מסלולים. 4
3 .                                                         אפיקים של חיסכון סוציאלי 6
3 .1                                                            ביטוח חיים ("ביטוח מנהלים") 6
3 .2                     קרן פנסיה. 7
3 .3                     קופת גמל. 8
3 .4                                                קופת גמל בניהול אישי (IRA) 9
4 .                                                                     ההיסטוריה של החיסכון הפנסיוני 10
4 .1                                                                        התפתחות החיסכון הסוציאלי בעולם. 10
4 .2                                                                            התפתחות החיסכון הסוציאלי בישראל. 12
4 .3                                            משבר החיסכון פנסיוני 12
5.                                   סיבות לפרישה. 14
6 .                                   על הדמוגרפיה. 15
7.                              היבטי חקיקה. 17
8 .                              היבטי מיסוי 18
9.                                   היבטים כלכליים. 20
1 0.                  מאמרים. 21
1 0.1 מאמר ראשון – פרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמוים ועד היום  (מזר, 2006) 21
1 0.2                       מאמר שני –  Population ageing and the size of the welfare state: Is there a puzzle to explain?  (Disney, 2007) 24
1 0.3                            מאמר שלישי –  An ageing population solutions from financial markets  (Visco, 2007) 26
1 0.4                             מאמר רביעי –  Retirement, Pensions and Work in Sweden  (Lindquist & Wadensjo, 2009) 28
1 0.5                             מאמר חמישי-  Crises in Public Pension Programmes in OECD: What are the Reform Options?    (Disney, Crises in Public Pension Programmes in OECD: What are the Reform Options?, 2000) 30
1 1                                  המחקר האמפירי 33
1 1.1                       מתודולוגיה. 33
1 1.2                            מקורות הנתונים. 34
1 1.3                          ריכוז התוצאות. 34
1 2                                  סיכום ומסקנות. 35
1 3                             ביבליוגרפיה. 36
מבוא
פצצת הזמן הדמוגרפית המשפיעה על הפנסיה שלנו מעסיקה זה זמן רב חוקרים שונים כמו גם פוליטיקאים ומקבלי החלטות אחרים  (Disney, Crises in Public Pension Programmes in OECD: What are the Reform Options?, 2000). הבעיות העיקריות המדווחות הן העליה של כמות הקשישים באוכלוסיה  (Galasso & Profeta, 2007), ירידה בהשתתפות בכוח העבודה בעיקר בגילאים המבוגרים  (Lindquist & Wadensjo, 2009) שנובעות בחלקן מהחלטות פרישה בגיל מוקדם יותר  (מזר, 2006).
גורמים אלה צפויים להביא לעליה משמעותית בהתחייבויות קרנות הפנסיה הממשלתיות  d'Andria, 2008) וגם  (Visco, 2007. התחיבויות אלו לא מכוסות על ידי משאבים אקטוארים, מה שעשוי להביא לפשיטת רגל של המדינות השונות בעולם בזמנים שונים  (Disney, Crises in Public Pension Programmes in OECD: What are the Reform Options?,
2 000).
ישנם מבטים רבים ושונים, אך נראה שיש הסכמה משותפת על העובדה שאכן צפוי משבר ויש למנוע אותו. מחלוקות קיימות למשל על תאריכי "פשיטת הרגל"  (Disney, Crises in Public Pension Programmes in OECD: What are the Reform Options?, 2000), על הרפורמה היעילה ביותר לפתרון הבעיה, על גורמים המפריעים ליישום הרפורמות  Visco, 2007) ) והסיבות המביאות אנשים לפרישה  (מזר, 2006 וגם  (Lindquist & Wadensjo, 2009. עבודת הסמינר מתחלקת למספר חלקים:
חלק ראשון יתאר מושגים הקשורים לתחום הפנסיה. בחלק זה נסקור את מהותו של החיסכון הפנסיוני והסוציאלי, המרכיבים השונים שלו במדינת ישראל.
מרכיבים אלה כוללים את קרנות הפנסיה לסוגיהן, את ביטוחי המנהלים שהם סוג של ביטוח חיים צובר וקופות גמל. נדון במושגים מעולם החיסכון הסוציאלי והפנסיוני כגון חיסכון לקצבה (חיסכון אשר משלם משכורת לאחר הפרישה), מקדם קצבה (מספר החודשים אשר אדם אמור "לחיות" החל מגיל הפרישה), דמי ניהול (הסכום הנגבה עבור שירותי התפעול של החיסכון), הפקדות וסוגי מסלולים (מסלולי חיסכון על פי צורת ההשקעה).
בהמשך נתאר את התפתחות החיסכון הפנסיוני בארץ ובעולם.
ההיסטוריה של חיסכון פנסיוני מתחילה בעולם העתיק עם האפשרות לשמור משאב נדרש כחיסכון פנסיוני – שמן הזית. ההתארגנות של תמיכה ממוסדת החלה בימי הביניים דרך הכנסייה וארגוני צדקה שהתפתחו. גם עלייתן של הגילדות בישרה טובות לחברים בה בהקשר זה. החל מהמאה ה 19 החלו מדינות לשלם קצבאות.
גרמניה בסוף המאה ה 19 ערכה "חוזה חברתי" עם אזרחיה. אזרחים שהגיעו לגיל 70 (גיל מופלג) החלו לקבל קצבה מהמדינה כך שלא יצטרכו להמשיך לעבוד. ההמשך היה שעוד מדינות וגם חברות פרטיות החלו לערוך הסדרים כאלו.
היום זהו הסטנדרט.
בישראל ישנה מסורת רבת שנים של דאגה בתוך הקהילה לקשישים.
דאגה זו עם הקמת המדינה בהקמת המוסד לביטוח לאומי. מוסד זה התפתח עם השנים ועבר מטיפול בקצבאות זקנה ושאירים לטיפול כולל בקשישים כולל סיעוד.
באותו החלק נדון גם ביתרונות וחסרונות של כל אחד מסוגי החיסכון הפנסיוני. קרנות פנסיה למשל דורשות דמי ניהול נמוכים – מה שמעלה את הצבירה. לעומת זאת, ביטוח מנהלים הוא חוזה של היחיד עם החברה ואינו יכול להשתנות בלי אישורו של היחיד.
בהמשך החלק הראשון נסקור את הסיבות לפרישה, סוגיות דמוגרפיות, היבטי חקיקה ומיסוי של פנסיה והיבטים כלכליים.
החלק השני בסמינר סוקר 5 מאמרים הקשורים לנושא זה. המאמר הראשון שנכתב על ידי איש בנק ישראל בוחן את תהליך הפרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל ומנסה להסיק מסקנות לקראת השינויים במדיניות גיל הפרישה. המאמר השני מפריך עבודת מחקר קודמת אשר טענה, בניגוד לתיאוריה, כי הגדלת יחס התמיכה מקטינה את המיסים המשולמים לתמיכה במדינת הרווחה. המאמר השלישי מתאר את השינויים באיטליה בתחום הפנסיה לאחרונה. המאמר הרביעי בוחן את השינויים בשבדיה ומספק המלצות לעידוד התתפות בכוח העבודה של קשישים. המאמר האחרון מספק אפשרויות שונות לרפורמה במערכת החיסכון הפנסיוני הממשלתית במדינות ה OECD.
החלק השלישי בוחן בצורה תיאורטית חלקים אמפירים במאמרים שהוזכרו קודם. חלק זה מבצע אינטגרציה בין מספר מאמרים ובוחן השפעות שונות של משתנים הקשורים לתחום זה.
הסמינר מסתיים בקריאה לשינויים במערכות הפנסיה הקלאסיות.
שינויים אלו עשויים להפחית את שיעור המס למימון התכניות. מס זה מוטל על כלל האוכלוסיה. בנוסף אנו טוענות כי התנהגות הצרכנים ומאפייני הפוליטיקה הם אולי גורמים המשפיעים על תוכניות הפנסיה העתידיות, אך הם אינם הגורמים המכריעים. אין ספק שנדרש מבט חדש על תכניות הפנסיה, כולל מחקר על מודלים חדשים שיספקו מענה לבעיה ההולכת וגוברת.