הקולוניאליזם האירופי במזה"ת  היבטים השוואתיים סמסטר א' תשע"א
1 .
נושא העבודה: הדרוזים במדינת  ישראל
2 .
התקופה: מקום המדינה ועד היום
3 .
שאלת מחקר : בעיית זהות הדרוזים בא"י ומידת                                 השתלבותם בחברה הישראלית תוכן העניינים:
העבודה היא לפי נושאים:  מבוא ושאלת מחקר 3-4
 מבוא היסטורי וייסוד הדת -.5-6
 יחסי דרוזים יהודים לאורך השנים והכרתם כעדה -..7-8
בעיית הזהות הדרוזית במדינת ישראל ומידת השתלבותם–…8-11  הדרוזים ברמת הגולן –…12-14
החברה הדרוזית ומקומה של האישה הדרוזית –.15
הדרוזים ושילובם בצה"ל –16
סיכום …17
ביבליוגרפיה –.18
מבוא ושאלת המחקר הישוב הדרוזי בארץ ישראל הוא עתיק וראשיתו עם ראשיתה של דת הייחוד שהתפצלה מהאסלאם השיעי במאה ה- 11 . מניינם של הדרוזים בעולם עומד על פחות ממיליון נפש. הם מרוכזים בעיקר בשלוש מדינות סוריה, לבנון וישראל. בסוף שנת
2 008 מנתה העדה הדרוזית בישראל כ-122 אלף נפש, 
1 .7% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-8.3% מהאוכלוסייה הערבית במדינה . עם קום המדינה חיו בישראל כ-14.5 אלף דרוזים. במהלך השנים גדלה האוכלוסייה הדרוזית בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות).    הדת הדרוזית החלה כתנועה באיסמעיליה שהושפעה בעיקר מהפילוסופיה היוונית ומהגנו סיס. הדרוזים נקראים גם "בני מערוף"  ו"אלמווחדון" "בני אמונת הייחוד" כלומר, המונותיאיסטים. מקורה של העדה הדרוזית בפלג האס מעיליה של האסלאם השיעי. התגבשה במצרים בתקופת שלטונו של הח'ליף הפאטימי השישי, "אל-חאכם באמר-אללה -השופט במצוות האל בין השנים 1021-996. הדרוזים  בישראל חיים ב- 18 כפרים ובעיר אחת , שפרעם.
כפרים אלו שוכנים על הכרמל, בגליל התחתון, ובגליל העליון והמערבי. שמונה מתוך כפרים אלו הם כפרים "טהורים" הנותרים מעורבים עם נוצרים. לא ניתן לקבוע בדיוק את תאריך ההתיישבות של הדרוזים בארץ ישראל, קיימות שתי מסורות סותרות בהקשר זה: האחת אומרת כי הדרוזים יושבים בארץ מאז ייסוד הדת בשנת 1073, השנייה, המקובלת עד היום כמסורת המוכחת יותר וההיסטורית יותר, קובעת כי ההתיישבות החלה במאה החמש העשרה. ההתיישבות בוצעה בשלושה גלים: הגל הראשון במאה האחת העשרה זמן ייסוד הדת, הגל השני במאות החמש-עשרה והשש-עשרה ואילו השלישי בוצע בגלי הגירה שונים במשך שלוש מאות השנים האחרונות. החברה הדרוזית בישראל היא חברה כפרית לאו דווקא חקלאית. החברה הכפרית היא חברה שמרנית סגורה ומסורתית יותר. חברה זו מזוהה בעת ובעונה אחת עם שלוש מסגרות השתייכות: דת, לאום ואזרחות. מבחינה דתית הם דרוזים, מבחינת זהות לאומית ערבים ואזרחותם ישראלית.
הדרוזים רואים עצמם בראש ובראשונה דרוזים, אחר כך ישראלים  ולבסוף ערבים.
העובדה שהיהודים והדרוזים היו מיעוטים אתניים במשך מאות שנים, היו נרדפים על ידי רוב מדכא, יצרה הרגשת זהות ושותפות גורל המלווה באמון הדדי, הבנה, ואהדה בין שתי העמים כבר במגעים הראשונים, אשר הביאו ליצירת זהות ישראלית חזקה שקודמת לזהות הערבית. העדה הדרוזית קיבלה הכרה כעדה דתית עצמאית הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים. ממשלת ישראל בהעניקה לבני העדה אוטונומיה שיפוטית ומעמד חוקי מוכר נתנה למעשה תוקף ממסדי להגדרתם העצמית של הדרוזים. כיום, הדרוזים חיים בתוך החברה הישראלית, אך לא ברורה מידת השתלבותם או מידת רצונם להשתלב. שאלות רבות מתעוררות בהקשר זה- האם הדרוזים צריכים לעשות מאמצים גדולים יותר כדי להדמות ליהודים, או שעליהם לתבוע מהחברה הישראלית ללכת לקראתם בשינוי סמליה הלאומיים, כגון הדגל הישראלי וההמנון הלאומי, שאין להם כלל קשר למורשת הדרוזית? השתלבות הדרוזים במדינה מעלה גם את שאלת היחסים עם המיעוטים האחרים בישראל.
הדרוזים בישראל מעדיפים להתחמק מן השאלה האם הם ערבים או לאו, בעוד שבסוריה הם טוענים לזהות ערבית. המצב הפוליטי בישראל מסבך את שאלת הזהות הדרוזית במידה רבה מאד. יש לזכור כי הדרוזים דוברים ערבית, שומרים על מנהגים רבים המשותפים להם ולערבים, וגרים במקרים רבים בכפרים אשר מאוכלסים ערבים נוצרים ומוסלמים. כמו כן, הייתה תכנית הלימודים הדרוזית עד כה זהה כמעט לזו הנהוגה בבתי הספר הערביים- דבר שחיזק את הרכיב הערבי של הזהות הדרוזית. למעשה, הדרוזים הינם עדה דתית אתנית מיוחדת במסגרת ההקשר הרחב של המיעוט הערבי בישראל . שאלות רבות מתעוררות גם לגבי הדרוזים תושבי רמת הגולן. הם היו תמיד משוכנעים כי במוקדם או במאוחר יוחזר הגולן לסוריה, ולכן נראו בעיניהם הקשרים עם סוריה וזהותם הסורית חשובים יותר מכל חלופה ישראלית. עתה, כשנושא הגולן שוב עולה על הפרק ומנהיגי ישראל מדברים בגלוי על החזרתו לסוריה (כולל הכפרים הדרוזים כבר בשלב הראשון של הנסיגה), גברו בכפרים הדרוזים הקולות האנטי-ישראלים והפרו-סוריים על פני קולות המחנה הפרו-ישראלי המצומצם. מצב זה יוצר מתיחות רבה בין המנהיגות הדרוזית