התפתחות המרעה העברי בא"י בתקופת העלייה השנייה והשלישית -תקציר- תכן עניינים
עמוד הקדמה
1 רשימת תמונות
3 פרק א –  מבוא: ארץ ישראל בשלהי האימפריה העות'מאנית ותחילת המנדט הבריטי, העליות הראשונה, השנייה והשלישית.
4-5
פרק ב – ניסיונות וגישושים ראשונים (עד שנת 1914) ·         המצב עד 1908
6 ·         ניסיון ראשון ביבנאל
6 -7
·         גישוש ראשון של ארגון "בר-גיורא" 7
·         חוות בן שמן וקואופרציה מרחביה 7-9
·         סיכום 9
פרק ג –  הקמת "קבוצת הרועה" וניסיונותיה לכבוש את המרעה ·         הקמת "חבורת הרועים" והכשרתם של הרועים
1 0 ·         תקופת השיא- מצפה, כנרת ובית-גן
1 0-11
·         העלייה לטלחה-טיון
1 1-12
·         איחוד מחודש, ניסיונות אחרונים
1 2-13
·         סיכום
1 3
פרק ד' – ביסוס המרעה וענף הצאן בכללותו במשק העברי, החל משנת 1924
·         העדרים בכפר גלעדי ותל-חי
1 4
·         העדר בתל יוסף
1 5
·         העדר בבית אלפא
1 5-16
·         הניסיונות בעין חרוד
1 6-17
·         העדר במרחביה ובעקבותיו רבים אחרים
1 7
·         אגודת הנוקדים
1 8
·         סיכום
1 9
פרק ה' – סיכום
2 0-21
רשימה ביבליוגרפית
2 2
…בעבודתי החלטתי להתמקד בתקופה שבה ענף הצאן נכבש ע"י המשק היהודי, לפנות אל ההתחלה, אל הפעם הראשונה שבה נקנה עדר בידי יהודי, הפעם הראשונה שבה נתקלו ברועים עבריים, הרגע שבו התחיל הרומן שבין הכבשים לבין החלוצים העבריים. שאלת המחקר שבה בחרתי לעסוק: הגורמים לכישלונותיה של "חבורת הרועים" מול הגורמים להצלחות בשנים המאוחרות יותר, החל מ 1924. במטרה להבין, מה היו ההבדלים המשמעותיים בין התקופות, כיצד הבדלים אלו השפיעו על הכישלונות וההצלחות. השנים שבהם התמקדתי היו החל מ1900, הניסיונות הראשונים לגידול צאן, ועד 1930, הקמת "אגודת הנוקדים"…
…אנשי העלייה השנייה תמכו ברעיון "העבודה העברית" ו"כיבוש העבודה".
מתוך רעיונות אלו צמחו הניסיונות בהגנה עברית, ובחקלאות עברית. לעומת אנשי העלייה הראשונה, שהעסיקו פועלים ושומרים לא יהודיים(צ'רקסיים, בדווים וערבים), התנגדו פועלי העלייה השנייה לכל עבודה שכירה לא-יהודית מתוך הטענה שע"י החלפת הערבים המקומיים ביהודים בכל העבודות, יוכלו היהודים להחזיק בבעלות אמיתית על הארץ. על רקע זה התפתחו קונפליקטים ומתיחויות רבות בין שתי העליות. למימוש רעיונות אלו- הקימו אנשי העלייה את חוות ההכשרה החקלאית בכנרת וצורות התיישבותיות שיתופיות רבות. חקלאי העלייה השנייה התפרנסו בכוחות עצמם ללא תמיכה כמו חבריהם מהעלייה השנייה, דבר שהביא אותם לחיות בתנאים קשים מאד, בעוני ובמחסור. מתוך רעיון "העבודה העברית" נבע רעיון "כיבוש המרעה", במשמעו – החלפת הערבים ברעיית הצאן בעבודה יהודית…
…את עיקר המאמצים ל"כיבוש המרעה" מובילים אנשי השנייה והשלישית, כבר מתחילת העלייה השניה.
נסיונות אלו נכשלים שוב ושוב, עד לתחילת הצלחתם ב-1924
עם התבססות הישוב היהודי החקלאי…